הסופר, המשורר, המתרגם וחוקר ספרות הילדים יהודה אטלס הלך הערב לעולמו בבית החולים איכילוב, והוא בן 89.
אטלס, מהיוצרים המזוהים והאהובים ביותר בספרות הילדים העברית, הותיר אחריו יצירה שהפכה לחלק בלתי נפרד מילדותם של כמה דורות בישראל.
ספרו המזוהה ביותר, "והילד הזה הוא אני", ראה אור ב-1977 והציג את עולמו של ילד בשפה פשוטה, ישירה ויומיומית, כשהוא מתמודד עם הורים, חברים, בושה, אהבה, קנאה ותסכול.
ארבעים שנה לאחר צאת הספר, בראיון לוואלה תרבות ב-2017, הסביר אטלס את סוד הישרדותו: "העקרונות של הכתיבה שלי הם לכתוב קצר, פשוט, מובן ולהגיד את האמת". הוא הוסיף כי לדבריו, השינויים הטכנולוגיים והחומריים שעברו על העולם כמעט לא שינו את הבעיות האנושיות הבסיסיות: "הדברים הפנימיים שיש בנפש שלנו לא השתנו".
אטלס מעולם לא חשש לומר את דעתו גם על ספרות הילדים בת זמנו. באותו ראיון טען כי קיימת "אינפלציה" בספרי ילדים, וביקר ספרים שלדבריו מנסים להיות חינוכיים או טיפוליים מדי. "כל דבר בחיים שלנו הוא תהליך ארוך", אמר, "ועד שמתקרבים לתיאור הבעיה מגיעים לסוף הספר".
הוא גם דיבר לא פעם על החשיבות של שיתוף פעולה במקום תחרות. בראיון נוסף לוואלה, אמר כי "הדרך היא לדבר" כדי לפתור מחלוקות "וזה נכון לא רק לילדים אלא גם לעולם המבוגרים והפוליטיקה".
בשנותיו האחרונות המשיך לעסוק בילדים ובקולם של מי שלא תמיד נשמעים. משפחתו מסרה לאחר מותו כי "יודה היה עד רגעיו האחרונים ילד נצחי", וכי בשנותיו האחרונות כתב על ילדים בסיכון מתוך תחושת שליחות.