לפעמים כל מה שצריך כדי להסביר לקולוריסט צרפתי איך סרט ישראלי אמור להיראות הוא פשוט לשלוף את יהודה ברקן מהכיס. משה רוזנטל, הבמאי והתסריטאי של "עצמאות", סיפר כי במהלך העבודה על צבעי הסרט בפריז, דווקא "אבא גנוב" הפך לרפרנס שעזר לו להסביר את המראה שחיפש.
בריאיון לפודקאסט "אוכלי סרטים", סיפר רוזנטל כי בשלב הפוסט פרודקשן התקשה להעביר לקולוריסט שעבד איתו בפריז את הגוון המדויק שרצה להעניק לסרט. אחרי שניסה להסביר במילים ולא ממש הצליח, הוא עבר לשיטה מעט יותר פשוטה: "בסוף פשוט פתחתי את הטלפון והראיתי לו תמונה מ'אבא גנוב'".
אבל הבחירה בסרט הקאלט משנות ה-80 לא הייתה מקרית. לדברי רוזנטל, היה בו משהו שהתחבר לזיכרון הישראלי ולדרך שבה אנחנו זוכרים את התקופה גם דרך הקולנוע שלה. "'אבא גנוב' היה רפרנס. בסוף היה משהו שקשור בזיכרונות שלנו ובאיזה דימוי טונאלי של ישראליות בתקופה שלו", הסביר.
רוזנטל התעכב במיוחד על גווני הטורקיז שזכר מהסרט, והסביר כי מבחינתו הם הפכו לחלק מזיכרון קולקטיבי שמחבר בין תקופה לבין האופן שבו היא נראתה על המסך. "היה משהו בטורקיז שם שהרגשתי שבצורה קולקטיבית הזיכרון שלנו, או במידה מסוימת היכולת שלנו לחבר את הזיכרונות שלנו לקולנוע, דרך סרט כמו 'אבא גנוב' ולא, לצורך העניין, מין 'מועדון ארוחת הבוקר'".
כך, בזמן שהפוסט של "עצמאות" נעשה בפריז, אחת מנקודות ההתייחסות למראה של הסרט הגיעה דווקא מאחד הסרטים הכי ישראליים שיש.
רק אתמול, הבמאי והתסריטאי שיצר את אבא גנוב, יעקב (ינקול) גולדווסר, מהיוצרים הבולטים בקולנוע ובטלוויזיה, הלך לעולמו. גולדווסר, יליד 1950, היה חתום לאורך יותר מארבעה עשורים על שורה של סרטים וסדרות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית.
את סרטו העלילתי הארוך הראשון כבמאי, "מתחת לאף", יצר ב-1982 יחד עם התסריטאי חיים מרין. הסרט, בכיכובם של אורי גבריאל ומשה איבגי, הפך עם השנים לסרט פולחן. בהמשך ביים, בין השאר, את "אבא גנוב" בכיכוב יהודה ברקן, "מעבר לים", "מקס ומוריס" ו"אין לה אלוהים".