אמש צפיתי באחד הראיונות הטלוויזיוניים המרתקים שבהם חזיתי מעודי, או שאולי באחד הגימיקים היח"צניים המתוחכמים ביותר שראיתי. למה אני מבולבל כל כך?
אז קודם כל הצעה: הקדישו כארבעים דקות מחייכם לריאיון הזה, שמצליח לעורר עניין כבר מהשנייה הראשונה.
מדובר בריאיון ראשון, תכנית ראשונה לעונה החדשה של "פגישה" עם רוני קובן ונקודת הזכות הראשונה נזקפת לה עוד לפני שראינו פריים אחד: המיליארדר אסף רפפורט, בן 43 בסך הכל (ונראה מעיר לפחות בעשור מגילו) ומי שחתום על האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי - וזה לא שאין תחרות.
עצם ההבאה של רפפורט ולא של איזה פוליטיקאי מטרחן או אמן שעליו אנו יודעים כבר הכל, היא משב רוח מרענן, בוודאי במדינה שסך כל מרואייניה המעניינים באמת (כלומר לא אחד מהשניים שנזכרו לעיל) הוא מוגבל מאוד.
רפפורט מתמסר כבר מהרגע הראשון: הוא מדבר בגילוי לב על היותו בן יחיד לאם חד הורית, על היעדרה הכמעט מוחלט של דמות אב בחייו, על היציאה מהארון - ואפילו במישור העסקי הוא מספק את הסחורה ביג טיים, עת הוא מכניס את קובן ואת הצופים אל חדר המלון שבו סוכמה עסקת 32 המיליארדים.
רפפורט גם לא מצטנע ולא טוען שההון האישי לא שינה את חייו. כלומר - הוא לא השתגע ולדבריו (ואין סיבה שלא להאמין לו), הוא ממשיך לעבוד, אפילו קשה יותר מכפי שעבד בעבר, אבל הוא מקרין ביטחון, כמו שרק מי שיכול לרכוש ערוץ טלוויזיה שמפסיד מאות מיליוני שקלים (רשת 13) מבלי לדאוג שמא יאזל כספו, יכול להקרין.
טוב מדי
"זה סכום בלתי נתפס" הוא מודה בכנות כשקובן שואל על הכסף שהרוויח כתוצאה מהאקזיט, אפילו אחרי מיסים. אז למה אחרי הריאיון המושלם הזה נותרתי עם ספק קטן בירכתי התודעה? ובכן, תגידו שאני ציני, אבל הכלל הראשון בהשקעות מלמד שאם זה נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הרי שקיים חשש שזה לא אמיתי.
כי מצד אחד יושב לפני בג'ינס וטי שירט בחור צעיר יחסית, מבריק, שעשה אקזיט של מאות מיליונים ("אדאלום") ושב לעולם המתיש של הסטרטאפ, רק כדי לבצע אקזיט של עשרות מיליארדים.
האיש הצעיר הזה לא סובל משגעון גדלות אלא להפך: מבלה יותר זמן עם משפחתו (בן זוגו, מורה להיסטוריה ותנ"ך, ותאומים - בת ובן), לא מתבייש לנקוט עמדה ערכית בעת המהפכה המשפטית ואף מציל ערוץ תקשורת מסגירה.
אם לא די בכל אלה הוא מבקש להכניס לאולפן את כלבתו, סטאר - כלבה מעורבת מאימוץ ולא גזעית מפונפנת שעולה אלפי דולרים - רק כדי להירגע מעט בשיאו של ריאיון חושפני.
איפה הקאץ'
רוצה לומר, חיפשתי קאץ' ולא מצאתי. כלומר - בשלב מסוים היה נראה שקובן, מעבר לחיוכים, קצת כועס על האורח שלו, עת הוא מסגיר שרפפורט עיכב את הצילומים בארבע שעות.
מה הסיבה - האם הלו"ז העסקי הצפוף של המרואיין או משא ומתן של הרגע האחרון לגבי אופי הריאיון? זאת קובן לא אומר - ומסכם את הנושא ב"אתה הארד טו גאט".
"יש לך כריזמה. אנשים רוצים לרצות אותך", אומר קובן לאורח שלו - וצודק: במשך 40 דקות כל מה שרציתי הוא לאמץ את הבחור הצעיר, העשיר והערכי הזה, ששומר על ברק ילדותי ג'ינג'י.
אז הוקסמתי - ועם כל זאת, עת תמה התכנית נותרתי עם תובנה אחת בלבד שאני יכול לסמוך עליה את ידי בביטחון מלא: לבן אדם שעשה אקזיט של 32 מיליארד דולר, מותר להביא את הכלבה שלו לאן שהוא רוצה.