מי שגדל על סצנת הטראנס הישראלית מכיר את יהל שרמן בעיקר מהעמדה שמאחורי המיקסר. כבר יותר משלושה עשורים הוא מתקלט, יוצר ומופיע בארץ ובעולם, אבל עכשיו הוא מוצא את עצמו במקום קצת פחות צפוי: ברשימה לכנסת.
הדיג'יי הוותיק שוריין במקום השלישי במפלגת "התיקון", ומבהיר כבר בתחילת השיחה שאין לו שום כוונה להפוך לפוליטיקאי מן המניין. בריאיון לוואלה תרבות הוא מסביר איך בכלל התגלגל לשם, למה הוא חושב ששיטת הממשל בישראל זקוקה לטלטלה, ומה הקשר בין כל זה למסיבות טראנס, לקהילת הנובה ולתחושה ש"אנשים פצועים" פשוט צריכים מקום לרקוד בו.
מפלגת התיקון היא מפלגה חדשה שמבקשת לשנות מהיסוד את שיטת הממשל בישראל, בין היתר באמצעות בחירות אזוריות, ביזור סמכויות, משאלי עם ושילוב אנשי מקצוע בניהול משרדי הממשלה. שרמן, ששוריין במקום השלישי ברשימה, מדגיש כי מטרתו אינה לפתח קריירה פוליטית, אלא לקדם את שינוי השיטה.
הבנו שאתה רץ עם מפלגת התיקון.
"תקשיבי, זה לא בדיוק ככה. אני לא מתמודד. חבר שלי, משה סלמוביץ, הקים מפלגה. יש לי הרבה חברים מטורללים, הוא אחד מהם. אין לי קשר לפוליטיקה, הרי את יודעת, אני בא מהמסיבות. אני לא יודע חוקים, כנסת וכל זה. אבל הוא באמת הביא איזושהי אלטרנטיבה. הוא סיפר לי את הסיפור, הסביר לי על שיטות ממשל ועל התיקון. אמרתי, וואלה, יש פה היגיון. הקשבתי למה שהוא אמר ואמרתי לו, תשמע, אולי כן. אולי הדבר הזה יכול להביא פתרון".
למרות ששרמן לא רואה את עצמו כחבר כנסת עתידי, הוא ממוקם גבוה ברשימת המפלגה ובתרחיש מאוד אופטימי - הוא יצטרך לזנוח את עמדת הדיג'יי לטובת בימת הכנסת.
אתה במקום השלישי במפלגה.
"כן, אני לא יודע מה זה אומר אפילו, מאמינה לי? אין לי מושג".
ואיך חיי הלילה יסתדרו עם העולם הפוליטי? בכנסת צריך לקום מוקדם בדרך כלל.
"אני אגיד לך את האמת, זה משה שמריץ את העניינים. אני תומך בו. אני לא יודע מה התפקיד שלי בדבר הזה מעבר לזה שאני חושב שאנשים צריכים להכיר את המצע של המפלגה. אנשים לא מדברים על אלטרנטיבה".
"לפי מה שאני הבנתי ממשה, הרעיון שלו הוא לתקן את שיטת הממשל ברמה היסודית, בחירות אזוריות וכאלה. להביא אלטרנטיבה גם אזורית וגם לכל הדרך שבה המדינה מתנהלת. אמרתי, וואלה, זה יכול לעבוד. הוא הביא לי כל מיני דוגמאות ממדינות אחרות, הסתכלתי וקראתי על זה קצת ואמרתי שיכולה להיות אלטרנטיבה למה שקורה פה במדינה".
מפה זה התחיל להתגלגל. זה לא שאני בא עכשיו לפוליטיקה וזה מעניין אותי. לא מעניין אותי פוליטיקה. כל המצע של המפלגה הוא שהיא לא באה להיכנס לפוליטיקה".
באשר לתרחיש המאוד אופטימי בו מפלגת התיקון עוברת את אחוז החסימה, גם כאן שרמן מציג גישה מעט שונה: "התפקיד של המפלגה הוא לא לבוא ולהיות חברי כנסת. היא באה לפוצץ את הקטע של המפלגות. זה כל הרעיון. לא לבוא עכשיו ולהיות פוליטיקאי. כל הרעיון של המפלגות, ביסוד שלו, לא נכון. זה מה שמשה אומר. אם אפשר לעשות שיטת שלטון שיכולה להביא שינוי אדיר בממשל עצמו, שינוי מהותי ולא שינויים קטנים, אז למה לא?"
"מה שקורה עכשיו בימין ובשמאל זה אותה גברת בשינוי אדרת. ככה זה נשמע, ככה זה נראה. אתה מרגיש שאתה נמצא בספין שלא מפסיק. האזרחים מרגישים שכל הזמן מסבנים אותם. מה שהוא אומר זה: בוא נפוצץ את זה. בקיצור, מהפכה".
אבל איך הדבר הזה יעבוד בפועל?
"כדי לעשות שינוי אתה חייב להיכנס לאותה מערכת מקולקלת. אם אתה רוצה לעשות מהפכה, יש שתי דרכים: לעשות מהפכות כמו שאנחנו מכירים מההיסטוריה, או לעשות אותה בצורה דמוקרטית. אתה נכנס לתוך המערכת ומפוצץ אותה".
"מה שקורה עכשיו לא מתאים. להגיד לך שהאלטרנטיבה שמשה מציע היא בהכרח טובה יותר? לא יודע, יכול להיות שגם לא. אנחנו לא באים ואומרים שזה יציל את העולם. אבל אף אחד לא מדבר על אלטרנטיבה כזאת, ברמה של שינוי שיטת הממשל".
אם למשל אתה מחליט ששר החינוך יהיה בן אדם שמבין בחינוך - טכנוקרטיה, איך שקוראים לזה - זה הרעיון. להביא אנשי מקצוע שיעשו את העבודה שלהם".
למרות הרצון "לפוצץ את הכנסת", דווקא פוליטיקאי אחד כן הצליח להרשים את המתמודד החדש במפלגת התיקון. "תקחי למשל את זליכה. הוא אחלה גבר, אני מבסוט עליו, מפרגן לו".
למה?
"כי הוא אומר: 'אני לא מתחבר עם פוליטיקאים. אני באמת רוצה לבוא ולעשות שינוי'. אני לא כזה מבין בפוליטיקה, אבל איך שהוא מדבר והעובדה שהוא לא עושה כל מיני חיבורים כאלה - זה הכיוון. הסיכוי שאנשים כאלה יעשו טוב הרבה יותר גבוה ממה שקורה בשטח. בשביל זה צריך לתת לו צ'אנס.
"המטרה שלי היא לא להיות פוליטיקאי. כל הרעיון הוא להתנגח בפוליטיקה וליצור שיטת שלטון שונה. במיוחד הנושא של הבחירות האזוריות - שלכל אזור יהיה נציג משלו שיטפל בעניינים ולא יהיו כל הקומבינות שיש היום".
"למה אייפון משתדרג כל הזמן והשיטה עצמה לא משתדרגת? הטכנולוגיה מתקדמת בצורה מטורללת, הכול זז - והשיטה עצמה נשארת אותה שיטה. זה לא הגיוני. גם הדמוקרטיה עצמה צריכה להשתדרג.
אני מוזיקאי. אני לא מבין בפוליטיקה, באמת, אני אומר את האמת. במוזיקה אני יכול להגיד שאני מאסטר בתחומי, אני עושה את זה יותר מ-30 שנה. אבל בפוליטיקה אני לא מבין בשיט. הקטע המצחיק הוא שאף אחד לא מבין בשיט, וכל אחד בא ונותן הבטחות. בתור פוליטיקאים הם מאסטרים בתחומם - בתור עסקנים, בתור קשקשנים".
בסופו של דבר, מדובר במפלגה קטנה שגם אם תקבל כמה אלפי קולות היא לא תעבור את אחוז החסימה ותישאר מחוץ לכנסת. אין לך בעיה עם זה שהקולות שלכם כנראה יילכן סתם לאיבוד?
"מה לעשות? אין מה לעשות. גם זליכה לא רוצה להתחבר עם אף אחד. תשאלי את זליכה את השאלה הזאת. כל המטרה פה היא להחזיר באמת את הכוח לעם. לעשות דמוקרטיה אמיתית, לעשות משאלי עם אמיתיים בדברים מהותיים. שינוי שיטת הבחירות - איך זה אמור להגיע? במשאל עם. העם צריך לבוא ולקחת את המושכות".
"הרעיון הרבה יותר גדול ממה שקורה בשטח. אני לא פוליטיקאי, אז אני לא אבוא ואחרטט. ברור שהמטרה שלנו היא להגיע לכמה שיותר אנשים. להגיד לך בפועל אם זה יקרה? לא יודע. אני לא יכול להבטיח לך הבטחות, שזה מה שפוליטיקאים עושים וזה חרטוט. הוא מוכר לך אשליות. כל הרעיון הוא לשבור את הקטע הזה. לא לבוא ולמכור לך אשליות".
בוא נלך על תרחיש מאוד אופטימי: אתה הופך לחבר כנסת. מה המטרות שלך בכנסת?
"המטרה היא לפוצץ את הכנסת. המטרה היא לבוא ולשנות את השיטה. זאת המטרה".
לצד הרעיונות הגדולים על שינוי שיטת הממשל, יש תחום אחד שבו שרמן דווקא לא זקוק להסברים: חיי הלילה. אחרי יותר משלושה עשורים בסצנת הטראנס, הוא מכיר מקרוב את המאבקים מול הרשויות סביב קיום מסיבות טבע, ובשנים האחרונות גם את השינוי שעברה הקהילה בעקבות טבח הנובה. אם שרמן אכן ימצא את עצמו בכנסת, מתבקש לשאול האם משהו מהעולם שממנו הגיע יעשה איתו את הדרך פנימה.
אין איזו אג'נדה שזולגת מחיי הלילה ותיכנס איתך לפוליטיקה?
"לא, זה לא מעניין. בחיי הלילה הכול עובד, אבל יש דברים שצריך לשדרג ולסדר. למשל, זה שמפוצצים לנו מסיבות טראנס, שמתנגחים בזה. זה קורה. אבל אם הדברים ישתנו, כל ההיררכיה והשיטה ישתנו, ויש שריף בכל אזור והדברים יהיו יותר ברורים - לא יהיו מסיבות טראנס מחתרתיות ולא מאושרות, כי המשטרה תיתן לזה יד ולא תתנגח בזה. אני חושב שמשה העלה פה משהו שהרבה אנשים צריכים לדעת עליו. קודם כול, תקשיבו".
"המציאות שלנו חרא, נשמה. המציאות שלנו על הפנים. בואי נודה בדבר האמיתי. אני בא מהעולם של המסיבות. פעם שאלו אותי מה אני עושה, אז אמרתי שאני מטפל קבוצתי. זה מה שאני עושה היום, אני מטפל קבוצתי. פעם הייתי הולך לשמח אנשים, היום אני מטפל קבוצתי. אנשים פצועים. אני לא רוצה להתחיל להיכנס לזה כי זה עצוב. את יודעת מי בא למסיבות? אנשים שחוו דברים מאוד קשים. אני בא מתוך השבט הזה, של הנובה".
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, הטבח בנובה עדיין נוכח כמעט בכל שיחה על סצנת הטראנס הישראלית. עבור שרמן, שהיה חלק מהקהילה הזאת הרבה לפני שהציבור הרחב הכיר אותה, השנים שחלפו מאז לא רק הותירו טראומה עמוקה - הן גם שינו את הרחבות עצמן. לדבריו, הקהילה גדלה משמעותית, והמסיבות הפכו עבור רבים ממקום של בילוי למקום של מפלט.
קהילת הטראנס חוותה טראומה עצומה בנובה. איך היא נראית היום, שלוש שנים אחרי?
"הקהילה הזאת גדלה. אנשים שהיו בקצוות נכנסו יותר לטראנס והפכו להרבה יותר פעילים. אם הקהילה הייתה, נגיד, מאה אלף איש, עכשיו היא 300 אלף איש שבאים והולכים למסיבות. אין בן אדם שלא מכיר מישהו שהיה קשור לנובה. תחשבי איזה הרס הדבר הזה גרם".
"ואנחנו באנו לרקוד. נטו. אנחנו באנו לרקוד. באנו love and peace. הממשל מתנגד ומתנגח במסיבות הטראנס, באנשים שבאים לשמוח ולשמח אחד את השני. זה לא נתפס כמה המציאות מעוותת. ואני לא מדבר עכשיו על סמים. אנשים תמיד מכניסים את הקטע הזה של סמים וזה לא נכון. זה קשקוש. מה, בפוליטיקה אין סמים? אלה דופקים לך שם כמויות של קוק, 'נרקוס' קטן עליהם".
"אנשים לא יודעים לדבר כבני אדם. באמת. תחשבי על זה. תלכי הביתה, תעצמי את העיניים ותגידי: 'רק שנייה, אני רוצה להיות בן אדם'. אפילו לא אישה - בן אדם. בן אדם לפני שאת אישה. אין שיח כזה בכלל".