השחקן, הזמר ואיש התיאטרון אילי גורליצקי, מהדמויות המזוהות ביותר עם התרבות הישראלית לדורותיה, הלך לעולמו. גורליצקי, שנולד בתל אביב ב-1935, היה בן 91 במותו. במשך יותר משבעה עשורים פעל על הבמה, בקולנוע, בטלוויזיה ובזמר העברי, והיה שותף לכמה מהרגעים המכוננים של התרבות הפופולרית בישראל.
גורליצקי החל את דרכו בעולם התיאטרון כבר כנער. בגיל 17 התקבל לבית הספר הדרמטי שליד תיאטרון האוהל, ובמקביל החל להופיע בתפקידים קטנים. במהלך שירותו הצבאי היה חבר בלהקת פיקוד המרכז, שם שר והופיע לצד כמה מהכישרונות הצעירים שיהפכו בהמשך לעמודי התווך של הבידור הישראלי.
אבל את מקומו בפנתיאון הישראלי קנה בשנת 1964, כשכיכב בתפקיד שלמה במחזמר האלמותי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", לצדה של יונה עטרי. המחזמר, המבוסס על מחזהו של סמי גרונמן, בתרגומו ובעיבודו של נתן אלתרמן ללחניו של סשה ארגוב, זכה להצלחה עצומה והוצג כ־1,000 פעמים. גורליצקי ועטרי הפכו בעקבותיו לצמד בלתי נשכח, והמשיכו לשתף פעולה גם במופע "שוק המציאות".
בהמשך השתתף גורליצקי בשורה ארוכה של הצגות, מחזות זמר וסרטים, בהם "שלושה ימים וילד", "סיירים" ו"טוביה ושבע בנותיו". לצד עבודתו בתיאטרון הקאמרי הופיע במופעי בידור מצליחים, בהם "שוק המציאות", "זהו בידור" ו"חכמים בלילה", האחרון לצד יוסי בנאי. על עבודתו זכה בשלושה פרסי כינור דוד.
אלא שגורליצקי לא הסתפק בקריירה של שחקן וזמר. הוא הקדיש חלק משמעותי מחייו למאבק למען זכויותיהם של אמנים מבצעים. הוא היה המנהל הראשון של אמ"י, איגוד אמני ישראל, והיה ממייסדי "אשכולות", הגוף העוסק בניהול ובחלוקת תמלוגים לאמנים מבצעים בישראל.
ב-2015, כשחגג את יום הולדתו ה-80, התראיין גורליצקי לוואלה תרבות לרגל ערב מחווה שנערך לכבודו בתיאטרון הקאמרי. כשנשאל על תובנותיו בגיל 80, השיב במשפט שהעניק לראיון את כותרתו: "אני מתגעגע למחר". הוא דיבר אז על הצורך להמשיך ולהביט קדימה, וציטט את ויטגנשטיין: "אל תחיה תמיד בפסגות הצחיחות של הפיקחות, רד לפעמים לעמקים הירוקים של השטויות". בהמשך הזכיר את דנטה ואת המשפט "זו האהבה שמניעה את השמש ואת שאר הכוכבים".
הציטוט הזה, בדיעבד, מספר לא מעט על גורליצקי עצמו. גם בגיל 80 הוא לא דיבר על סיכום, אלא על המחר. הוא השתייך לדור שבנה כמעט בעצמו את שפת הבמה הישראלית. דור שחיבר בין תיאטרון, מוזיקה, בידור וזמר עברי, והפך את כל אלה לחלק מהתרבות הישראלית היומיומית.
חנן יובל מספיד את גורליצקי: "אילי היה איש מופלא, משכמו ומעלה בכל התחומים ושילוב נדיר של רוח ותכלס. הוא היה אינטליגנטי באופן יוצא דופן, כתב ספרים נפלאים, רקדן קל רגליים, שר את 'חמסינים במשלט' המקורי, איש אשכולות הלכה למעשה. 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' בכיכובו היה מפגן ברמת ברודוויי שלא נראה כמוהו בישראל עד אז, ולא הרבה מאז. הוא היה כוכב ענק, סגנו של אלוהים מבחינתי, וכשהחמיא לי על לחנים כמו 'כשצלצלת רעד קולך', לא ידעתי את נפשי מגאווה והתרגשות. הוא הקדים את זמנו בהרבה דברים. הוא נולד כשלבו בצד ימין, נדיר גם בפגמיו, אבל לבו תמיד היה במקום הנכון. הוא יחסר לי מאוד".
דליה גוטמן, אשת תקשורת ולשעבר מנהלת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית: "אילי היה פרפורמר מושלם. באחת התוכניות שהפקתי הוא רקד סטפס, קל כפרפר, היה תענוג לראות ולשמוע אותו. נתן אלתרמן נכח בחזרה הגנרלית של 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' ושנא כל רגע, היה בטוח שזה יהיה כישלון נוראי, אבל אילי הרגיע אותו והבטיח לו שהוא טועה. אילי כמובן צדק. זה היה שלאגר ענק שהקהל לא ידע ממנו שובע, ואילי הפך לכוכב בה"א הידיעה של התיאטרון הישראלי. הקשר שלו עם אלתרמן המשיך כמובן גם בשיתוף הפעולה שלו עם יונה עטרי הנפלאה, שאילי העלה לבמה בערוב ימיה, כשלא הייתה במיטבה, במופע חד פעמי, במחוות אהבה מרגשת של שותפים ותיקים".
טוביה צפיר: "אילי, חברי היקר, ההרצל והבן גוריון שלנו, של אומני ישראל - ככה תמיד קראתי לו. כל כך הצטערתי לשמוע הבוקר על לכתך, אני יודע שבגילנו זה כבר נעשה יותר ויותר שכיח ועם זאת, זה עדיין כל כך כואב לאבד אדם כמוך. איך מספידים חבר? חבר שהלך איתי כל כך הרבה תחנות בחיים: תיאטרון, טלוויזיה וכמובן בחיי האישיים. היית לא רק שחקן מוכשר, אלא גם זמר מחונן, ידען ופילוסוף, חבר טוב ויזם שחושב על טובת הכלל".
מאשכולות, החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, נמסר: "משפחת אשכולות מרכינה ראש ונפרדת בכאב מאילי גורליצקי, ממייסדי החברה ונשיא הכבוד שלה, שהיה במשך עשרות שנים מהכוחות המרכזיים במאבק למען זכויות האמנים המבצעים בישראל. אילי היה איש של חזון ועשייה. בתקופה שבה זכויות המבצעים כמעט שלא היו על סדר היום, הוא היה מהראשונים לזהות את הצורך בגוף חזק שייצג את האמנים, יגן על זכויותיהם ויפעל להבטיח שיקבלו תמורה ראויה על עבודתם. הוא לא הסתפק בחזון, אלא פעל כדי להפוך אותו למציאות".
דוד קריבושי, יו"ר הוועד המנהל של עילם, ארגון התמלוגים של המוסיקאים המבצעים בישראל: "אילי גורליצקי היה מגדולי האמנים בישראל, ולצד קריירה מפוארת כשחקן, זמר ואיש במה, הקדיש חלק משמעותי מחייו לקידום זכויותיהם ומעמדם של המבצעים בישראל. המורשת שהותיר אחריו ממשיכה גם בדור הבא".
מהקאמרי נמסר: "אנו נפרדים היום בצער עמוק מאילי, שהצטרף ללהקת הקאמרי בשנת 1956 וגילם שורה של תפקידים בלתי נשכחים, אבל את מקומו בלב הקהל קנה בתפקיד הכפול במחזמר האלמותי 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', לצד יונה עטרי ז"ל".
בת זוגו המסורה בשנים האחרונות הייתה ענת גלובוס, עורכת משנה באולפן שישי של חדשות 12, שאמרה לוואלה: "אישי הלך הבוקר לדרכו. הבית ריק. עצוב". היא הוסיפה: "מחר ניפרד מאילי שלנו, לומר שלום ולחלוק את כל האהבה והזכרונות שהשאיר אחריו". ארונו של גורליצקי יוצב מחר החל ב-12 בצהריים בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. ההלוויה תתקיים ב-14.30 בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. לבקשתו של גורליצקי לא תיערך שבעה.
אילי גורליצקי היה הרבה יותר משחקן מצליח. הוא היה חלק בלתי נפרד מהזיכרון התרבותי של ישראל, מהקולות, הדמויות והשירים שליוו כאן דורות שלמים. מותו מסמן את פרידתו של אחד מאחרוני הכוכבים הגדולים של דור המייסדים.