אם אתם מחוברים ולו באופן חלקי ורופף לווטסאפ, טוויטר (X), פייסבוק או אינסטגרם, בארץ ובעולם, סביר מאוד להניח שבמהלך סוף השבוע האחרון נתקלתם שוב ושוב ושוב, שיתפתם ושותפתם עוד ועוד ודיסקסתם בכל פורום אפשרי עד דלא ידע, את הסרטון המגה-ויראלי שבו השחקן הענק גארי אולדמן, במהדורתו המרופטת כג'קסון לאמב מ"סוסים איטיים" (שעונתה השישית והמדהימה נמצאת בעיצומה) נושא נאום חוצב להבות על חשיבות ההצבעה בבחירות הקרובות בישראל.
כך אומר חתן האוסקר אולדמן, באנגלית צחה אך זועמת (עם כיתוביות עבריות), כשהוא עומד ברחוב לונדוני ובידו גביע גלידה: "אתם יודעים מה יקרה פה בלונדון אם לא תלכו להצביע ב-27 באוקטובר? כלום. אפס. אף אחד אפילו לא יגרד את התחת בגלל זה. הדמוקרטיה הבריטית תמשיך כרגיל כמו שהיא. עדיין יהיה לנו יותר מערוץ אחד לצפות בו ואף אחד מהערוצים לא יהיה ערוץ 14. עדיין יהיה מותר לנו לקרוא לממשלה חבורה של אפסים חסרי תועלת. בקול רם. ברחוב. בהפגנה. נשים ילכו עם ראש גלוי ואף אחד לא יזרוק אותן לכלא על זה. אבל אתם, לעומת זאת... אם תישארו בבית תוכלו לנפנף לשלום לשאריות הדמוקרטיה שעוד נשארו לכם. ואל תמכרו לעצמכם שזאת תהיה דיקטטורה מהסוג הנחמד". אמר והתרחק לדרכו, כשהגלידה עדיין בידו.
מילים כדורבנות. ואז הרשת געשה סביב השאלה: בינה מלאכותית או אולדמן אמיתי? התוצאה מתעתעת במקצועיותה ורהיטותה הוויזואלית והמילולית. והעובדה שחדי העין הבחינו בשמו של הבמאי והתסריטאי הוותיק, הפורה והמוערך חגי לפיד ("החרצופים", "השגריר" ו"הישראליות" שוברת הרשת), וגם בתיוגו כ"נמצא בלונדון", העניקה לפתע גיבוי פוטנציאלי מפתיע לאפשרות השנייה.
בשיחה בלעדית עם וואלה תרבות מספר חגי לפיד את הסיפור המלא שמאחורי הסרטון שעבר את רף מיליון הצפיות ביומיים בלבד, ועוד ידו נטויה.
"אני חיית פייסבוק קטנה מאוד", הוא אומר. "כזה שמקבל בדרך כלל בין שני לייקים לעשרה לייקים על דברים שאני מעלה. הדבר שהכי עשה רעש היה סרטון AI שעשיתי עם כלב גולדן ריטריבר חמוד בראש השנה. הוא מסתלבט על כל אלה שמתלבטים אם להצביע או לא להצביע, כי 'מה זה כבר ישנה', וכי להצביע זה סאחי ובאותו יום הם ברייב מאגניב בקרקוב וגם כי 'לא קל'. כאילו שלראות שלוש שעות של 'האודסיאה' זה כן קל, ואומר להם יאללה,יש לכם מדינה להציל, קומו מהשזלונג ותלכו להצביע. חשבתי על דרך חביבה לגרום לאנשים להזיז את התחת וללכת להצביע. חברים בברנז'ה החמיאו ואמרו איזה יופי. וזהו, פחות או יותר".
ואז נולד הסרטון הזה.
"נסעתי ללונדון לרגל חגיגות יום ההולדת של בת זוגי הילה, מצאנו את עצמנו בארוחת בוקר במלון נומאד היוקרתי. בדיוק קראתי שם בעיתון על הילדה שהתריעה על הסכנה בטיסה של פליי דובאי. הסתכלתי סביבי, על כל האנשים הלבנים העשירים והשבעים והמרוצים האלה, מהאצולה של לונדון, וקלטתי שזה פשוט לא יזיז להם אם תהיה דיקטטורה בישראל. הם ימשיכו לחיות את החיים הטובים וליהנות, מבחינתם זה כמו שתהיה דיקטטורה בתימן, צ'ד או בלארוס. לא הבעיה שלהם".
לפיד חשב כמה דקות ואז נולדה ההברקה להשתמש בדמותו המזוהה כל כך, והססגונית בדרכה הלא דופקת חשבון, של ג'קסון לאמב מ"סוסים איטיים". "ברגע שיש לך דמות ברורה שמובילה את העניין,
"הטקסט כאילו נכתב מעצמו", מסביר לפיד את תהליך היצירה של הסרטון. "היה לי ברור שכולם יבינו מיד שמדובר ב-AI ולא באולדמן עצמו. כאילו, בכוונה דחפתי לו גלידה ליד. והגלידה לא נוזלת ולא נמסה ולא מטפטפת, זה לא רמז? ומה עלה בדעתכם, שפשוט נתקלתי בו ברחוב, לבוש ומאופר כג'קסון לאמב, והוא נתן לי מונולוג בהתנדבות?"
רגע, ביקשת רשות מאולדמן או מנציגיו לעשות שימוש בדמותו?
"לא, כי כולם משתמשים כל הזמן בדמויות מפורסמות פיקטיביות באינסטגרם כמו עם ה"סלפי'ז" שעוברים מסט לסט וכו'. זה לא כאילו שגארי אולדמן עצמו עצר ושפך את נפשו. ועדיין, אם מישהו מאנשיו של אולדמן יפנה אליי בתלונות, אוריד את הסרטון מיד. אין לי שום כוונה לגרום עוגמת נפש לאיש. גם בתקופת 'החרצופים' התחשבנו בכל פוליטיקאי שנפגע מעל ומעבר או הרגיש שנעשה לו עוול".
הופתעת מעוצמת התגובות וההיקף שלהן?
"'הישראליות' הגיעו למספרים גבוהים יותר אפילו, אבל למען האמת כן הופתעתי. זה היה משהו קטן ודי שטותי שעשיתי לעצמי ולחברים שלי. הילה זוגתי האליטיסטית אפילו לא התלהבה מזה בכלל, ואמרה לי משהו כמו: תעלה אם בא לך, ואם לא, אל תעלה, רק תכבה את האור בבקשה אני חייבת לישון. ואז התעוררתי להיסטריה הזאת, והמון אנשים שבכלל לא ידעו שאני קשור לסרטון העבירו לי אותו".
אני חושב שהצלחת לעשות בדקה אחת משהו שכל אמן רוצה לעשות כל חייו: לזעזע, להפתיע, לטלטל, להצחיק, לעורר מחשבה ולסחוף לפעולה. בינגו מטורף.
"וואו. תודה. בסופו של דבר, כשיש מונולוג ברור שמצליח לחדד נקודה ולגעת באנשים, לבדר אבל גם ללמד משהו, זה עושה את העבודה. בדרך כלל אני משחרר דברים ועובר הלאה, ונעשה כמעט אדיש אליהם. כאן זה באמת תפס אותי בהפתעה. הבטחתי לאמא שלי, שהלכה לעולמה לפני שנתיים בגיל 90, שאשתדל לעשות שינוי חיובי כמיטב יכולתי. היא הייתה ניצולת שואה מהולנד והייתה בברגן בלזן עם אנה פרנק. לפני מותה אמרה לי שהיא לא ברחה מדיקטטורה אחת כדי לחיות בדיקטטורה אחרת. היא ביקשה שאישבע שאעשה כל מה שאני יכול כדי למנוע את זה, למען ילדיי אלמוג ויובל. הזכרתי לה שאצלנו החילונים לא נשבעים, אבל כן הבטחתי לה. והשתדלתי לקיים, בשביל אמא מה שנקרא. אני מתנדב בחמ"ל דמוקרטיה ששומר על טוהר הבחירות. ראיתי את הסכנות ונכנסתי לעניינים".
אז בינה מלאכותית זה טוב או רע ליהודים?
"תשמע, זאת מהפכה ככל המהפכות. עברנו מקולנוע אילם לסרטים מדברים וממכונת כתיבה למחשב וכו' ואנשים תמיד פחדו פחד מוות מכל שינוי ותמיד נשארו בחיים ואפילו די פרחו. זה בסך הכל עוד כלי שבני אדם מפעילים ומסתתים איתו דברים, והכל תלוי באופן או בכישרון שבו הם יעשו את זה. צריך לדעת איך להשתמש בכלי הזה ואיפה. זה כמו מזחלת שלג שתעזור לך באלסקה למשל אבל לא ממש תועיל לך בתל אביב. הפחד בכל מקרה מובן אבל מיותר. פאניקה היא תמיד שיטה לא מומלצת, גם בקשר לבחירות הקרובות. במקום לפחד פשוט תצביעו. במקום לשקוע בייאוש או בשאננות, לכו להצביע בהתלהבות ובגאווה, כדי להציל את החיים שלכם. והלוואי שיבואו כמה שיותר מצביעים מחו"ל, ולו רק כדי שאנשים בארץ יראו אותם ויגידו לעצמם: אם הם קנו כרטיס וחצו אוקיינוסים בשביל להצביע, מי אנחנו שלא נלך שני צעדים לקלפי? אגב, מישהו כתב לי בפייסבוק שלונדון מוצפת במוסלמים, ואני עניתי לו שלונדון לא מעניינת אותי. אותי מעניינת רק הדיקטטורה המשיחית שמתרגשת על ראשי. לכן גם לא מעניין אותי לפנטז על סרטי AI נוספים עם מריל סטריפ ודובים מרקדים. הדבר היחיד שמעניין אותי כרגע זה ה-27 באוקטובר".