מה בדיוק קורה כשנמרוד הראל מנסה לפוצץ את הראש של הילדים

יום שישי, 14:00 בצהריים. אנחנו מוצאים חניה מחוץ למועדון הגריי ביהוד די בקלות. הקניות לשבת הסתיימו ואין באזור התעשייה התוסס הרבה אנשים כרגע. כל רכב שחונה כאן, הגיע לאותה מטרה - הופעת צהריים של נמרוד הראל.

למי שאיכשהו לא מכיר, נמרוד הראל הוא אמן חושים, וזה די מוזר לראות הופעה של אמן חושים כשיש אור בחוץ. אמן חושים קשור למסתורין ומסתורין קשור לחושך, וכרגע אין חושך בחוץ. בפנים דווקא כן. אווירת הופעות טובה עם שולחנות מלאים, אבל הפעם יש גם ילדים, והרבה, כי לראשונה אי פעם הראל יוצא בהופעה שמיועדת לכל המשפחה.

זו פעם ראשונה שהראל מקיים הופעה משפחתית שכזו ונראה שבהחלט יש קהל כי הגריי מלא עד אפס מקום. כמבוגרים חובבי קסמים ואמני חושים, ילדים מרגישים לנו כפוטנציאל להרוס הופעה שכזו עם צעקות לבמה וניחושים וכל מיני הפרעות. מצד שני, אנחנו פה עם הילדים שלנו וזה בהחלט משמח כפעילות שישי איתם, בטח כשברור לנו שתכף יתפוצץ להם הראש.

כל הילדים באולם, כולל שלנו, מקפצים בהתרגשות כשהראל נכנס בדרמטיות לבמה. הם מתים על קסמים ותכף ישתגעו מקריאת מחשבות וטריקי קלפים וקוביה בולגרית. גם מבוגרים מתים על קסמים, אבל הם מאופקים יותר. יושבים על הכיסא מנוממסים ומקווים בלב שהראל יקרא להם לבמה.

תוך כמה דקות ברור שהראל יודע מה הוא עושה. ידענו שהוא טוב כאמן חושים כי כבר ראינו אותו מופיע, פעמיים אפילו, אבל כאן ההופעה שונה, והוא מצליח בהומור שעובד טוב גם אצל מבוגרים, להתאים את ההופעה שלו לקהל הצעיר שפתאום נוסף לו.

כדי למשוך את הקהל הזה שברובו כנראה לא ראה הופעת אמני חושים לפני כן, הראל בונה את ההופעה כך שבכל טריק רמת הקושי עול, ובהתאם - סיכויי הצלחה יורדים. זה מייצר מתח ודרמה, והילדים נלהבים כל פעם יותר ויותר. זה מתחיל עם לנחש משהו עם 50% סיכויי הצלחה ועולה עד לקטע שבו האחוזים הם כבר אחד למיליון.

הילדים, בכל רגע נתון, משתאים, ובכך מוסיפים למופע את האלמנט הכה דרוש לו - התפעלות. לשמחתנו, הם לא צועקים ניחושים אלא רק חזורים על המנטרה "וואו" ומיד אחריה "איך הוא עשה את זה?"

הראל גם יודע מה הדבר השני שהרוב המוחלט של הילדים רוצה - להשתתף במופע. לקחת חלק בפעילויות, בניחושים, ואפילו להיות שוליה. ולכן כמעט בכל קטע מהמופע הוא מבקש משתתפים מהקהל, והילדים (וגם חלק מהמבוגרים), קופצים הכי גבוה על הכיסא כדי למקסם סיכויים. גם זה מייצר דרמה בזמן הבחירה, ונחשקות שהולכת ועולה ועולה ועולה.

במשך שעה ורבע הוא מחזיק את הקהל. הוא מספר בדיחות, חלקן מוצלחות ממש, ועושה עוד ועוד קטעים בהשתתפות הקהל. באחד משיאי הערב הוא מזמין מתנדבת מהקהל, מבקש ממנה לשלב ידיים מאחורי הגב, שם בידייה קוביה הונגרית ואומר לה לסובב איך שמתחשק לה, ללא חוקיות או הדרכה. תוך 20 שניות בערך, הוא לוקח מידה את הקוביה שפתורה למופת. הקהל בהלם. היא אפילו יותר.

לא משנה כמה ציניים הגעתם, 10 דקות לתוך המופע ואתם מושקעים עמוק בקסם או בניסיון להבין איך הוא עובד. הראל הוא פרפורמר מהמעלה הראשונה, והוא סוחף ומצחיק ומנהל דיאלוג עם הקהל בחלקים רבים מהמופע.

הקטע שחותם את ההופעה, זה שמכונה "אחד למיליון", מדהים ממש. שום דרך להתחיל לנחש איך זה קורה. לא נהרוס לכם, רק נמליץ שאם בא לכם להרשים את הילדים, תרימו את היד הכי גבוה כשהראל מבקש מתנדב, ותקוו שיבחר בכם.

למרות שהילדים עפו על המופע וסיימו אותו עם עיניים בורקות ורצון להצטלם עם הראל (שגם הסכים ברצון והיה חביב מאוד), לנו הייתה קצת ביקורת. זה לא שלא נהנינו, אבל כמי שראו הופעות קודמות שלו שמיועדות למבוגרים, הרגשנו שחלק מהטריקים/ קסמים/ אשליות כבר ראינו בעבר, ולא רק אצלו. קלפים זה אחלה, אבל מהראל ציפינו ללכת יותר רחוק ויותר קיצוני, בדיוק כמו אמן החושים המחונן שהוא.

והיו גם קטעי אשליות עם אפקט וואו שנוצר יותר מהצלחת הקטע ופחות מהבנייה שלו. למשל, בקטע היחיד שהיה יותר מסובך, מקורי וכלל קריעת קלפים על ידי כל הקהל וזריקתם באוויר, ההסבר של הראל לא היה מספיק ברור, ולכן גם לא עבד לכולם. אם הולכים על הכיוון המשפחתי, נכון יהיה לבחור דברים שמדברים לילדים. פוקימון, מיינקראפט, יו ניים איט.

אבל אלו טענות קטנות. נהנינו ממש, והילדים עפו ברמה שהם לא הפסיקו לדבר על הקטעים המטורפים במשך כמה ימים. למחרת ההופעה הם ביקשו שנחביא דברים מאחורי הגב והם ינחשו מה. בערב הם אפילו הצליחו לנחש כששאלנו אותם מה אנחנו חושבים והם ניחשו נכון שאנחנו רוצים שהם ייכנסו לישון. מנטליסטים לעתיד אלה.