עונה שנייה לגלגול השני של "סקארבס", והשמחה רבה. תחיית המתים הזאת מביאה אנרגיות טובות ועליזות, כאבי גב תחתון (סכיאטיקה בשבילכם) של טורק וקריצות עצמיות למכביר. ההמשכונים המאוחרים של "פרייז'ר", "סקס והעיר הגדולה" ו"מרפי בראון" אכזבו ואפילו דכדכו, אבל החבר'ה של סקראבס באו ליהנות והנאתם הנאתנו.
הגישה שלהם פחות נוסטלגית ויותר כירורגית, בקטע של בדיחות חדות וקווי עלילה מהודקים. אומנם צפיית בינג' עלולה להבליט דמיון מוגזם מעט בין הסיפורים של ג'יי.די וטורק, שבהם האחים הגדולים והלוזרים שלהם באים לבקר, וחולשות תסריטאיות כמו הדגשת בעיות של הערכה עצמית נמוכה אצל כמה דמויות במקביל. אבל קצת סלחנות לא תזיק, ורצון טוב כלפי הדמויות, שבכל זאת זוכות למעגלי חיים שלמים משלהן, תמיד יכול לעזור.
הדיאלוגים שופעים יציאות סוריאליסטיות ומטאפורות צבעוניות שמכניסות את הצופה הן לעולם השוקק של בית החולים והן למוחו הקודח והיצירתי של ג'יי.די, עם עקצוצים של תחושת פנטזיה וחלום בהקיץ. רגעי הסלפסטיק והתזזיתיות ההיפראקטיבית נשזרים במלנכוליה דקה, הדמויות מיטלטלות בין תקווה לייאוש, החיים של רובן מבולגנים ודפוקים והן נאחזות בשברים. נשמע מוכר? ברוכים הבאים לחיים האמיתיים של כולנו.
כשהצחוק והכאב נפגשים במסדרון
מלנכוליה דקה אמרנו? כך מסכם אליוט רייד אפיזודה אופיינית בחייו: "שלום למלפפון החמוץ שמונח על כריך החרא הענק שהוא היום שלי".
כשד"ר קלסו המרושע שואל את ד"ר קוקס האם קיבל את הממו שלו שמחייב מתמחים ללבוש חלוקים בכל עת, משיב ד"ר קוקס במתק שפתיים: "כן, קיבלתי. בהתחלה פשוט זרקתי אותו לפח, אבל אז חשבתי לעצמי - אולי מישהו פתח פה אתר פסולת לא חוקי שזקוק בדחיפות לניירות חסרי ערך?"
מ-12 באוקטובר הצפייה בדיסני+ אפשרית רק באפליקציה החדשה. כדי להמשיך ליהנות מהסדרות, הסרטים ושאר התכנים, יש להוריד אותה ולהתחבר באמצעות פרטי החשבון הקיימים. להורדה >>
ג'יי.די החליף את ד"ר קוקס כזכור כראש המחלקה ב"הלב הקדוש". הוא לא מנהל טבעי, והסיטואציות שהוא נקלע אליהן אינן מובנות מאליהן או אפילו מתקבלות על הדעת, וכך נוצרת הדרמה בתוך הקומדיה ולהפך. המחלה האוטואימונית שהפכה את ד"ר קוקס הקשוח לפציינט בעצמו היא מהלך תסריטאי מתוחכם שצופן בחובו אפשרויות מצחיקות וקורעות לב כאחד, שלא לדבר על הצעה לתרומת אשך מצד ג'יי.די, שכבר שווה הכל.
המחוות הקטנות לעונות המוקדמות של הסדרה מלאות חן (למי שאוהב מחוות קטנות לעונות מוקדמות). כך למשל טורק מוצא את עצמו מתווכח עם הרופאה החדשה, דשאנה, על המוזיקה בחדר הניתוח, כשזה הדהוד לאותו ויכוח בדיוק שהיה לו בעצמו כרופא חדש עם ד"ר ון לפני 25 שנה, אז כולם נתקעו עם השיר "A LITTLE RESPECT".
חוזרים הביתה, עם כמה צלקות חדשות
בית החולים האמיתי והנטוש שבו צולמה הסדרה המקורית בלוס אנג'לס נהרס. כדי לצלם את עונות הקאמבק, ההפקה בנתה העתק מדויק ומתוחכם של בית החולים בתוך מחסן ענק בוונקובר, קנדה.
תעשו להם כבוד, או לפחות כבוד קטן. יש משהו קצת מכמיר לב בעובדה שהדמויות התקדמו בחיים בזמן שהשחקנים שמגלמים אותן די נתקעו ונשארו מאחור. ג'וליה לואיס דרייפוס צחקה על "קללת סיינפלד" הפיקטיבית כשזכתה בפרסי אמי על תפקידים בסדרות אחרות, שהרחיקו אותה מאיליין בניס.
זה לא שיש קללת סקארבס חלילה (או שאולי יש?), אבל כוכבי ענק לא צמחו מהסדרה במחוזות שמחוצה לה. בכל מקרה נעים לראות אותם חוזרים הביתה, למקום שבו התחילו, ועושים שמח, פחות או יותר, כאילו אין מחר.
מ-12 באוקטובר הצפייה בדיסני+ אפשרית רק באפליקציה החדשה. כדי להמשיך ליהנות מהסדרות, הסרטים ושאר התכנים, יש להוריד אותה ולהתחבר באמצעות פרטי החשבון הקיימים.
להורדה >>