אשת ראש הממשלה הנוכחי, שרה נתניהו, כידוע, ממעטת להתראיין. כשהיא כבר עושה את זה, זה יקרה בדרך כלל בערוצים מלטפים, בתנאים מפנקים מול מראיינים שיודעים בדיוק איזה שאלות להרים לה להנחתה. היא אוהבת שליטה מוחלטת בפריים.
בדיוק בגלל זה, כששלחו אליי את הסרטון הזה, התגובה הראשונה שלי הייתה: "אם שרה תגלה שהסרטון הזה זלג לרשת היא ממש לא תאהב את זה, בלשון המעטה".
וזאת מסיבה אחת ברורה מאוד: פשוט רואים לה. רואים את מה שאי אפשר להסתיר כשהחרדה האמיתית צפה.
בישראל של תקופת בחירות, כל אירוע ציבורי הוא זירת קרב פסיכולוגית מתוחה שבה הפוליטיקאים ובני משפחותיהם נדרשים לשדר שליטה אבסולוטית. אבל יש מקום אחד שבו כל מסכת השליטה והפנים הממלכתיות נסדקות לחלוטין: הפיזיולוגיה. המוח האנושי פשוט לא בנוי להסוות אמת תחת לחץ כבד.
כשצפיתי בקטע הווידאו הקצר הזה, מה שקורה בשפת הגוף הוא סיפור מרתק. אם אני צריכה לסכם את מה שקורה שם במשפט אחד: הגוף צורח חרדת בחירות חריפה והיסטריה מהחשש שבעלה פשוט לא ייבחר, גם כשהפנים מנסות להישאר קפואות.
הדבר הראשון שקופץ לי לעין בקטע הזה הוא טונוס השרירים הגבוה באופן קיצוני בפלג הגוף העליון והידיים. בניגוד לתנועה זורמת, רגועה ומשוחררת של אדם שיושב בנינוחות, התנועות של נתניהו בשפה המקצועית הן בסטאקטו, כלומר תנועות חדות וקצובות מאוד.
הטונוס כל כך גבוה, עד כדי תנועות פיזיות חדות שבהן היד ניגשת ונותנת מעין "מכות" או טפחות מהירות וחזקות על אזור הירך, התנועות כל כך נוקשות שיש תחושה שהיא ממש מכה את עצמה.
ברמת המכניקה של המוח, כשהאמיגדלה, שהיא גם מרכז האזעקה במוח, מעבדת את גודל הלחץ המערכתי ואת החשש הממשי מכישלון בקלפי, המוח מציף את הגוף בנחשולי אדרנלין וקורטיזול כדי להכין את השרירים לפעולה. מכיוון שבפועל אי אפשר לקום ולפרוק את המתח הזה באמצע האירוע, הגוף חייב למצוא שסתום ביטחון פיזיולוגי.
המכות הקצובות הללו על הירך ותנועות הסטאקטו החדות הן בדיוק זה: מנגנון שבו המערכת העצבית "פורקת" את עודפי המתח והחרדה הדחוסה שבוערים בשרירים.
לצד המכות החוזרות על הירך, שימו לב לידיים שחוזרות שוב ושוב לאזור הראש, השיער והצוואר - מעבירות אצבעות, מתקנות ומסדרות. בעולם ניתוח שפת הגוף מדובר במחוות הרגעה עצמית. כשאנחנו חווים מתח פנימי גבוה ודאגה עמוקה מהעתיד, המוח שולח פקודה אוטומטית לידיים לגעת באזורים עשירים בקצות עצבים, כמו הראש והצוואר, כדי להפריש הורמוני הרגעה פנימיים. זוהי הדרך של הגוף לנסות להרגיע ולווסת את עצמו מבפנים כשהסערה הרגשית סביב תוצאות הבחירות גועשת.
גם המבט שלה לא נשאר ממוקד לפנים בביטחון, אלא נע כלפי מטה ולצדדים, מלווה בעפעוף תכוף וסגירה רגעית של העיניים בעת הנגיעה בשיער. זוהי טקטיקה קלאסית של יצירת חיץ מנטלי, המוח "מוריד מסך" וממסך גירויים כדי להתמודד עם העומס הרגשי והחרדה הפנימית. הימנעות מקשר עין סביבתי מעידה על כך שהקשב כולו מופנה פנימה, לעיבוד של דריכות ופחד עמוק מכישלון.
אפשר להמשיך לנסות לשדר שליטה ורוגע מלאכותי, אבל את מערכת העצבים אי אפשר לזייף. בקטעים כאלה, כשאין עורך שיחתוך מחדש את פריים השליטה, רואים את האמת מתחת למעטפת הקשיחה, החרדה מהיום שאחרי הקלפי מנהלת את האירוע והבחירות הקרבות גובות מחיר פיזיולוגי שאי אפשר להסתיר. נתראה בקלפי.
מעיין בשן היא מומחית לשפת גוף הפעילה בחשבון האינסטגרם: maayan.bashan@