האדמה הטהורה

מאז ומתמיד, הזרם הבודהיסטי הגדול ביותר בסין, ביפן ובטייוואן נקרא "האדמה הטהורה". זרם זה נותן בעיקר שירותי דת וטכסים לקהילה, והמקדשים המפוארים שלהם נמצאים בלב כל עיר גדולה.

במאה השביעית בסין, הוזמן זן מאסטר הוי-ננג לרדת מההר ולתת הרצאה פומבית באולם הגדול של מקדש טא-פאן בעיר הבירה. בתום ההרצאה שאל אותו ראש העיר :
"לעיתים מזומנות יוצא לי לראות נזירים ואנשים רגילים משננים את שמו של הבודהא העתיד לבוא כדי לזכות ולהיוולד לאחר המוות בגן-עדן במערב, הנקרא "האדמה הטהורה". האם תסכים להסיר את ספקותיי ולומר לנו האם באמת יזכו הם להיוולד שם?"

להלן תשובתו של מאסטר הוי-ננג:

"כשהיה הבודהא בסרוואסטי,
הוא סיפר שהובל לגן עדן זה,
יש האומרים מרחק מאה ושמונה אלף לי.

אך כתוב בפירוש באותה הסוטרה,
שגן העדן נמצא לא רחוק מפה,
והאדמה הטובה היא רק מעבר
לרוע ולבלבול המטעה של המחשבה.

בהירות ובלבול הם שני דברים שונים
ויש שני סוגים של אנשים,
אך אין שני סוגים
של תורה נכונה.

אדם מטושטש חוזר אחרי מנטרה
בתקווה להיוולד בכוכב אחר.
החכם,
מטהר לעצמו את המחשבה.

האדמה הטהורה היא בתוכנו,
עבור האנשים המוארים
כל המקומות הם שווים.

אני ממליץ לכם להיפטר מהרוע הפנימי
וכבר התקדמתם מאה אלף לי,
ואז היפטרו משמונת סוגי ההבדלות
והתקדמתם שמונת אלפי לי נוספים.

אם בכל מחשבה תראו את טבעכם האמיתי
ותקפידו לשמור על יושר ואחדות,
תגיעו אל גן העדן
באופן מיידי.

אם לא תיפטרו מהרוע והביקורתיות,
איזה בודהא יבוא לקבל את פניכם אחרי שתמותו?

דמיינו את הגוף כמו היה עיר,
את האף, הפה, העיניים והאוזניים כשערים,
האדמה של העיר היא המחשבה
והמלך הוא הטבע האמיתי.

המלך אמור להתגורר בעיר,
אך אנשים מבולבלים
מחזיקים אותו מתחת לאדמה.

למלך יש אויבים:
אכזריות היא דרקון נורא,
מחשבות ריקות הן רוחות רפאים רעבות,
חמדנות ושנאה הם שדים מגיהינום.

טבע הבודהא תמיד יהיה לצדך
תמיד מקרין אור ועוצמה

אם תרצו לרדת לעומק העניין
תוכלו לעשות זאת בבית.
לא חייבים מנזר
פשוט תטהרו את המחשבה.

אם מקל עץ מסתובב יכול להדליק אש,
אם פרח לוטוס אדום יכול לעלות מתוך ביצה,
התמידו להיות ישרים, לעשות בנדיבות,
חפשו את הבודהא רק בתוככם,
וגן העדן יופיע מול עיניכם.

כעת אחזור לטסאו-הסי,
ומי שיש לו שאלות נוספות
מוזמן לבקר אותי."