מה רבה היתה השמחה כשנודע לנו שהסיטקום הפופולרי והמדובר של אן.בי.סי, "סקרבס", מבית היוצר של ביל לורנס (האיש שהביא לנו את "ספין סיטי"), הגיע סוף-סוף לטלעד. על פניו הרעיון לשחוט את הפרה הקדושה של סדרת בית חולים קודרת, רצינית ונוגעת ללב הוא רעיון טוב. הרי אין דבר ש"אי.אר" סוחטת הדמעות צריכה יותר מאשר ספין פרודי. חשבתם שרופאים הם גיבורים? חשבתם שכל דוקטור במשמרת לילה הוא גבר כמו ג'ורג' קלוני? "סקרבס" פה בשביל לגלות לכם שרופאים הם אפילו יותר מטומטמים מעורכי דין, וזה שעורכי דין הם מטומטמים למדנו כבר מ"אלי מקביל" (סדרה שללא ספק שימשה כהשראה ל"סקרבס"). אבל מה מסתבר? שלא רק רופאים ועורכי דין הם אימבצילים, אלא כותבי סיטקומים גם (למגיבים: אל תחשבו על זה אפילו, זה צפוי מדי).
"סקרבס" עוקבת אחר חייהם של שלושה מתמחים חדשים וצעירים, שמיד עם סיום לימודי הרפואה נשלחו לעבוד בבית חולים. ג'יי.די (זק בראף), הגיבור המרכזי ובעל זכות ה-Voice Over בסדרה, הוא בחור נחמד ומלא כוונות טובות ("נהייתי רופא כי רציתי לעזור לאנשים"), אלא שמרוב פחד הוא לא מסוגל לתת לפציינטים זריקות או עירוי דם או לחבר להם קטטר או מה שזה לא יהיה שהוא צריך לעשות. ג'יי.די מסתובב במסדרונות בית החולים כמו תלמיד חדש בבית ספר, מה שגורם לי לחשוד שאם הוא נראה כמו תיכוניסט, מדבר כמו תיכוניסט ומתנהג כמו תיכוניסט, קיים סיכוי לא רע שהוא תיכוניסט שהסתנן לבית החולים ועוד יגרום למישהו נזק בלתי הפיך.
מצד שני, ג'יי.די הוא לא הרופא היחיד כאן בעל חזות גימנזיסטית. חברו הטוב, טורק (דונלד פייזון), הוא המשך ישיר של הדמות אותה גילם ב"קלולס", גם אם עכשיו הוא מנתח, ואילו אליוט (שרה צ'וק), הבחורה הבלונדינית שבחבורה, היא סברינה המכשפה הצעירה במדים כחולים. הרופאים הותיקים הם המורים הסדיסטיים; האחות השחורה השמנה היא מיס טיזלי מ"בוורלי"; השרת המריר הוא קרל, השרת מ"מועדון ארוחת הבוקר"; המנתחים הם הג'וקס של בית הספר וכו' וכו'.
"סקרבס" היא לא יותר מאשר קומדיית נעורים המתרחשת בתיכון שהתחזה לבית חולים, והעובדה שיוצרי הסדרה מודעים לזה (הם יצרו את האנלוגיה הזאת בעצמם באחד הפרקים) ממש לא מרגיעה. מי שמתרכז ממש חזק ב"סקרבס" יכול למצוא בה, בנוסף להווי השמח, גם ניסיון מסוים לסאטירה המלגלגת על מערכת הבריאות האמריקאית, לפיה מי שאין לו ביטוח בריאות לא זוכה לטיפול והדאגה המרכזית של צוות בית החולים היא להימנע מתביעות משפטיות. אבל זה סתם כיסוי תחת. "סקרבס" לא רוצה להיות סאטירה, היא רוצה להיות שילוב בין "פרקר לואיס" התזזיתית והשובבה ל"אלי מקביל" מרובת האפקטים המיוחדים. "אלי מקביל" הכניסה לטלוויזיה האמריקאית את הקונבנציה לפיה כל אדם סובל מהזיות. כשזאת היתה ההפרעה הנפשית הפרטית של אלי, שהיא ממילא מעורערת בנפשה, אז מילא אבל עכשיו אנחנו צריכים להניח שבכל פעם שאנחנו עושים בדיקת דם האחות שתוקעת לנו את המחט בזרוע מסתכלת עלינו ורואה את הראש שלנו הופך לעוגת קרנץ או משהו כזה. מה כבר יש להוסיף מלבד לצטט את טי.אל.סי: "נו, איי דונט וונט נו סקרבס!".
* "סקרבס" משודרת בערוץ 2 ביום ראשון בשעה 23:30
דוקטור טמבל
19.5.2003 / 10:21