ראש לשועלים

בפרק הראשון של "מסע בין כוכבים – הדור הבא" אנחנו פוגשים את קיו, השייך לגזע של יישויות כל יכולות, המעמיד את הצוות הטרי של האנטרפרייז למשפט על חטאי המין האנושי. פשטני, כן, אבל ממש לעניין. בהמשך הסדרה, ובסדרות הבת, וב"מסע בין כוכבים" המקורית, מועלים רעיונות מורכבים ועמוקים בהרבה. ו"מסע בין כוכבים" זה הרי האמא של המיינסטרים של המדע הבדיוני. כל כך הרבה רעיונות, עולמות, נבואות ופרשנויות מחכים לכל מי שרק מוכן לפתוח ספר, להדליק טלוויזיה, ללכת לקולנוע, לקחת מספריית הוידאו.

ה"מטריקס" מיועד לבטלנים. אנשים שלא ממש בא להם להשקיע, וחוגגים על מבחר רעיונות משומשים וגולמיים ארוזים בחליפות ויניל ומעילי עור. וגם לחובבי ספרוני "דקארט בחמש דקות". ה"מטריקס" הראשון חיפף את סוגיית "מה אמיתי" והמטריקס החדש, הבא עלינו לטובה, עוסק ברישול ב"בחירה חופשית". מהטיזר של המטריקס השלישי אני מנחשת שהוא משטיח את הדיון ב"זהות". נחכה ונראה.

בואו נניח את הקלפים על השולחן – ברמה הפילוסופית סרטי המטריקס מתאימים לילדי הגן, אבל בכל הנוגע לסצינות הפעולה אין אלא להוריד בפני האחים וושאבסקי ומומחה אמנויות הלחימה יואן וו פינג את הכובע. "מטריקס Reloaded" עמוס סצינות אקשן משובחות ומורכבות, כוריאוגרפיה מרגשת (לפרקים היה נדמה לי שאני רואה את הבולשוי ולא את קיאנו ריבס), אפקטים חדשים, רגעים קומיים – כל הדיל.

המטריקס הוא הבן דוד של הנכד של סרטי "שליחות קטלנית", מפסגות היצירה של סרטי הפעולה. בעוד שניהם עוסקים בפחד מקומו של הגולם הטכנולגי על יוצרו, וגם המטריקס, כמו "שליחות קטלנית 2" בשעתו, העשיר את הקולנוע בקונספט ויזואלי חדש (מה שנקרא "זמן קליע", משחק בזמנים ותנועות מצלמה מורכבות בעת מתן בעיטות לפנים, והמחסל לובש הצורות העשוי חומר דמוי כספית), האחים וושאבסקי כבר הספיקו, למרבה הצער, לשכוח את מה שג'יימס קמרון ידע כשהעניק לעולם את הסרטים שלו: פחות פטפוטים, יותר עבודה.

יוצרי הסרט אפיינו היטב כמה מהחוסרים בסרט הראשון, ובמסגרת מקצה השיפורים נוספו: יותר בחורות, יותר מחשופים, בחור אסיאתי אופנתי ויותר דמויות שחורות. מעניין באמת לשים לב שמרבית המשוחררים מהמטריקס הם שחורים. האם המסר הוא שמי שהשתחרר מעבדות פעם אחת, נחוש יותר לצאת לחופשי גם בפעם השנייה? או אולי שכושים זה מגניב, וכל עוד יש את ריבס ומוס הלבנבנים להזדהות איתם, אפשר בכיף ליהנות מהניגרו-שיק הפופולרי? קשה לומר. אני אסתפק בכך שבוצעה כאן אפליה מתקנת מבורכת, יהיו סיבותיה אשר יהיו, לאינספור סרטים עתידניים שהסתפקו בשחור ייצוגי אחד, אם בכלל.

"מטריקס Reloaded" החליף את המתח המיני בין ניאו לטריניטי (קארי אן מוס) מהסרט הראשון בזוגיות מיושבת. נשיקות, גיפופים, החזקות ידיים ושאר עניינים מלווים את הסרט לכל אורכו. ישנה אפילו סצינת סוויט לאבינג משונה ביניהם, הערוכה לתוך רייב המוני בנימה אפריקנית. התרחשות חמודה מאוד נבנית כשמוניקה בלוצ'י (תוספת ראויה לכל סרט) סוחטת נשיקה לוהטת מניאו, וטריניטי שולפת עליה אקדח בקנאה ילדותית. הסרט כולו מדושן באווירה אובססיבית של "האהבה מנצחת".

"מטריקס Reloaded" הוא סרט שכדאי לראות. ארחיב ואומר שכדאי לראות בקולנוע. בולט שלפחות לגבי הוושאבסקיאים וקיאנו, את המטריקס עושים באהבה או שלא עושים בכלל. אני די מקנאה בכל אלו שהקונספט של המטריקס שינה את עולמם, שקונים את סטייל משקפי שמש-מעילים שחורים-נעלי צבא, וגם אוהבים את לינקין פארק – כי בשבילם הסרט הזה הוא אירוע בקנה מידה שקשה לי לתפוס. בשביל השאר הוא פשוט יופי של סרט פעולה, שמדי פעם מפסיק לפרסומות של שיעורי הגות באוניברסיטת לטביה.