טורקיה היא הזוכה באירוויזיון

המאבק הגדול של אירוויזיון 2003, שנערך השנה בלטביה והיה המופע הגדול ביותר בתולדותיה, התחולל בין רוסיה, טורקיה ובלגיה. בסופו של דבר גרף את הז'יטונים המופע האתני של הזמרת הטורקיה, סרטאב ארנר, בשיר “Everyway That I Can” - מין פופ דרבוקות באווירת ריקוד שבעת הצעיפים. ארנר היא אחת הזמרות הפופולריות בטורקיה, ובמולדתה מכרה כבר יותר מארבעה מיליון תקליטים.

צמד הרוסיות טאטו, שאמורות היו להיות האטרקציה המרכזית של האירוע, ושבכל מוקדי ההימורים היו הפייבוריטיות הבטוחות, שמרו על פרופיל נמוך ונמנעו מפרובוקציות לסבו-אירוטיות לאכזבת כולנו (זאת לאחר שהמארגנים איימו שאם רוחות הזימה יתלהטו יתר על המידה, הם יחליפו את השידור החי של השתיים בהקלטה צוננת). הנערות, שהתרוצצו לאורכה ולרוחבה של הבמה בג'ינס וטי-שירט שובבי, נאלצו להסתפק בסופו של דבר במקום השלישי ובמחיאות כפיים רמות במיוחד.

המשלחת הישראלית, בראשותו של ליאור נרקיס, התרכזה בעיקר בתצוגת מלבושים דינמית, והיא תיאלץ לגייס את מצבה המדיני של ישראל כדי לתרץ את המקום ה-19, עם 17 נקודות שאסף השיר "מילים לאהבה" מכל 25 המתחרות (5 נקודות באדיבות רוסיה, 8 מצרפת, התורמת הנדיבה הנצחית לישראל, 3 מיוון, ועוד אחת מספרד). אפילו צביקה פיק, שתרם מכישוריו לאומה האוקראינית, לא הצליח להרים את המורל והגיע למקום 14 בלבד. ישראל, מצידה, העניקה את 12 הנקודות שלה דווקא לספרד, בעזרתה האדיבה של מיכל זוארץ.

נקודת השפל המרכזית שמורה הפעם לאנגלים, שבהופעה הגרועה ביותר שלהם אי פעם, חזרו הביתה עם 0 נקודות. 0 הנקודת האלה הן סמליות למדי, שכן הן מסמנות באופן הברור ביותר את שקיעת שליטת המערב השבע בתחרות לטובת פריפריות הלואו-טק, שאין כטורקיה לייצג אותן בכבוד. שימו לב גם לפרשן האירוויזיון העולה והמצטיין שלנו, ניסן שור, שחזה במדויק לא רק את כיוון ההתפתחות הכללי, אלא אף את פריצתה המפתיעה של טורקיה למרכז העניינים.

אם כל זה לא מספיק, מסרו המארגנים כי מהשנה הבאה יהיה עלינו להתמודד עם שני אירוויזיונים – תחרות מקדימה ואחריה תחרות נוספת שאליה מעפילות המדינות המצטיינות. לא יכולים לחכות.