השלום מתחיל בספינינג

כשבאים לדבר על "גברים", סדרה דוקומנטרית בהנחיית ליהיא לפיד הבאה לבחון את עולם הזכרים תחת אמות מידה פקאציות להחריד, כמובן שאי אפשר להתעלם מבן זוגה של הגברת, שהוא גבר-גבר בפני עצמו ואולי אפילו מודל לחיקוי לגברים אחרים, מכוערים יותר. הפרק ששודר אמש, "היפה והחיה", עסק בתפיסת הגוף הגברי והנשי וטקסי הטיפוח שלו, ורוחו של יאיר בהחלט שרתה עליו לכל אורכו.

ליהיא לפיד, פיתוח לא ברור של הפוסטמות מ"סקס והעיר הגדולה" (אלא מה), שהותכו לכדי גירסה פרחית של אודטה שוורץ ועוד פי מיליון יותר שמרנית, רוצה שכל הגברים בעולם ייבראו בצלמו של הבעל, או לפחות יפסיקו להיות כאלה בהמות. היא יוצאת אל חוף הים לשיחת הבנות המתחייבת עם שתי חברות מה-זה טובות – הן מספרות לה על "מבחן הטוסיק" ואילו היא אומרת שאצלה מה שקובע זה הכתפיים. ומכיוון שליאיר יש מוטת כתפיים של אלבטרוס במעופו, הרי שלנו לא נותר אלא לקנא. אחר כך ליהיא במכון קוסמטיקה עם ארנון צדוק. הוא רוצה להפסיק להיות קוף (כלשונו) ולהתחיל למרוט גבות, ואילו היא מביטה בו בחשד מהול בגועל וטוענת: "אתם צריכים להיכנס לאמבטיה עם ליפה, להתנקות וזהו". את הגבר שלה ליהיא רוצה מטופח, אבל לא כוסית, שילוב בין קלינט איסטווד ומושיק גלמין – היא תחזור על המנטרה הזאת לכל אורך התוכנית, מנסה לשלב תפיסת עולם פמיניסטית לייט, תוך כדי שהיא פולטת תובנות איה ושירלי ברמה הכי בסיסית.

לפיד מראיינת חבורה של חשפנים, שיפוצניק שדומה למל גיבסון ואת אבי ביטר, דוגמה לאדם שמן שחי עם עצמו בכיף. לבסוף היא יוצאת עם שני מוסרי השכל: "אני רוצה שהגבר שאיתי ירצה להישען עלי ושאני אשען עליו, אבל אני לא רוצה גבר שיתפרק כל הזמן ושיהיה חלש". וגם "נשים – חשוב להן גבר מצליח".

שני המשפטים הללו ואחרים ממצים את כל המהות כולה. לא בכדי בחרה לפיד בארנון צדוק ואבי ביטר כמרואיינים המרכזיים – שניהם מייצגים את היפוכו של המודל הגברי הטהור שלפיד רואה לנגד עיניה. היא מזועזעת מהאובסס של צדוק לטיפולי פנים, מכיוון שהוא מזרחי מכוער שחודר לטריטוריה שלה הן כאשה והן כבעלת אמצעים. ביטר עושה לה עצוב, לטענתה, בגלל שהוא הולך להירגע במועדוני חשפנות, אבל גם בגלל שהוא שמן ומזיע, אבל עדיין מבסוט. הדבר מפר את איזונו של המרחב האסתטי שלה. עם שתי החברות האשכנזיות, התל אביביות, היא תדבר על דייטים ושעווה, תביט באנשים בים ותאמר "איך הוא יכול ללכת ככה", מזדעזעת מהגבר הישראלי הממוצע, הכל כך לא יאיר. השיפוצניק – איחס, שיפוצניק – יוצא בזול בגלל שהוא דומה למל גיבסון.

גברים הם כלל לא הנושא כאן, אלא רק סוג של אוטופיה שליהיא מבקשת לחיות בה: שוויון בין המינים, אבל רק שהמסקרה לא תמרח, מערכות יחסים פוטוגניות, אנשים פוטוגניים.
זוהי שוב אותה הלפידניקיות המוכרת – מעמד הביניים הכל אשכנזי של טומי, החיוך הבנקאי של יאיר והגברים של ליהיא. אין מקום לחלשים, מכוערים, לוזרים, עניים, אבי ביטרים. עם ישראל נותר הרחק מאחורי הפנטזיות הלפידניקיות, המושלמות, המאושרות, מאחורי הפוסטריות להצלחה ושגשוג, ורק השלום בא מבפנים כמו נוד.


* "גברים" משודרת בערוץ 2 ביום רביעי ב-21:45