שירן וזיו

שירני רוצה נישואים פתוחים. שזה אומר, במילים אחרות, שהיא תוכל להמשיך להעניק מחסדיה לכל דורש, בשעה שזיו – פלגמט נטול סקס-אפיל שכמותו – יוכל להמשיך לראות את אשתו מעניקה מחסדיה לכל דורש. מדובר בסידור הגיוני לכל הדעות. מאיפה שלא תסתכלו על זה, זהו פתרון גאוני. לא רק משום שזו הדרך היחידה של השניים לשרוד את הזוגיות הקטסטרופלית הזו, אלא גם משום שהוא מוסיף טוויסט נוסף לנישואי הסרק האלה, שמראש יש בהם יסוד חתרני להפליא, בתוך עולמן השמרני של הטלנובלות. לא זו בלבד שהשניים התחתנו בקפריסין, ללא נוכחות רב, בלי טקס חגיגי, בלי נוכחות בני משפחה, בלי ליידע את ההורים, בלי בסיס כלכלי, בלי לעשות צבא, במין אקט ילדותי קפריזי שאינו עונה לחוקי המשחק של הז'אנר – לפיהם חתונה היא השיא הדרמטי שאליו חותרת העלילה כולה – הרי שכעת מאיימת על מסגרת הנישואים הפורמלית גם חירות מינית סיקסטיזאית. בסופו של דבר מדובר בצדק פואטי: שירן, כיאה לנתוניה ולגילה הרך, תוכל לממש את חרמנותה האילתית, וזיו, מצידו, יוכל לשלם על טמטומו. מה לעזאזל חשב לעצמו כששם עינו בנערת השעשועים הנוטפת הזו? האם באמת העלה בדעתו כי יוכל להיכנס לתחתוניו הגדולים של יהודה לוי? זהו כנראה המחיר שהוא צריך לשלם על היוהרה. הנישואים הפתוחים של היום הם העונש על ההיבריס של אתמול. עם כל הרצון הטוב, מדובר בטלנובלה, לא באגדת ילדים, ואין שום סיבה שהנסיכה תבחר לכלות זמנה עם הצפרדע. כל ציפיה אחרת מעידה על חוסר מודעות עצמית משווע; מה שכלל אינו מפתיע אם נזכרים בזיו רוקד בחדרו לצלילי השיר “Sexy Boy”. ובנימה פרקטית יותר: במצבו העגום צריך זיו לתפוס את ההצעה הזו בשתי ידיים. הסידור הזה יאפשר לו לפחות להניח ידו על שירן פעם בכמה חודשים, שזה הרבה יותר ממה שיקבל אם יחזור לשוק הפנויים-פנויות. ואגב, האם לא כדאי גם לברגרים לשקול סידור דומה במקום להסתבך עם חלוקת רכוש?