היוצרים סימנו לנו אתמול באופן חד משמעי כי הגענו לרגע השיא של הסדרה כולה. פרק 83 אמור היה להיות קליימקס. לראשונה בתולדות הסדרה הסתיים לו פרק בלי שיר הנושא, ובמקומו גלשה אל כתוביות הסיום הבלדה המרגשת Listen to your Heart, שהתחילה להתנגן על רקע המפגש המיני הראשון בין ליה וירון. אין להקל ראש בהדחתה של ריקי גל לטובת הצמד רוקסט. מדובר באמירה: הפורקן המיני של הצמד הזה הוא גם הפורקן הרגשי של הצופים כולם. הרגע שכולנו חיכינו לו. ואני שואלת - האומנם? ובכן, באשר לסצינה עצמה אין טענות משחק מקדים שובבי, כולל קשירת עיניים, פרימת חולצה, הצצות, חזייה בגוון תכלת, נשיקות לחות ונחיתה רכה בין הסדינים. אירוטיקה רכה באווירת יומן הנעל האדומה. הז'אנר אינו מאפשר הרבה יותר מזה. אלא שבכל הנוגע לקונספט יש פה בעיה קשה, והיא למעשה ביטוי לבעיה המרכזית של הסדרה כולה, שלזוג המוביל אותה אין את הסקס-אפיל הדרוש כדי לשאת אותה על כתפיו. אחים או לא אחים, קשה לי להאמין כי מישהו מן היושבים בבית באמת עצר נשימתו לקראת מימוש היחסים בין צמד החנונים הזה. מה כבר אפשר לצפות מסקס שתחילתו בטלפון לאמא. כשחושבים על זה, סצינת מיטה בין כל שתיים מהדמויות האחרות בסדרה יכול היה להיות מרגש הרבה יותר. סגירת מעגל בין שאול ומיכל אולי לא תאפשר קלוז-אפים על חזה זקור, אולם לבטח תהיה מסעירה ומשחררת הרבה יותר. שלא לדבר על סקס בין רותם לשירן, בין רותם לתומר, בין ארז לירון (כפי שכבר הצעתי כאן בעבר) או בין בתיה לאלפסי. ואל תתחילו בכלל לחשוב על אפי. האם אחרי הספר מותר לקוות כי יוצרי הסדרה יצ'פרו אותנו גם בפסקול איכותי?
ליה וירון
23.6.2003 / 14:23