"אסתי המכוערת" היא ערוץ 2 בשיא אונו. כלומר, בשיא כיעורו. כך זה עם מפגנים טוטאליים של כישרון נדיר מספיקה הצצה אחת חטופה בשביל להבין בפני איזו גדולה ניצבים. וערוץ 2, בפועלו תחת קטגוריית "מקור", ניחן זה שנים בכישרון פורץ גבולות לזריעת הרס וחורבן בכל חלקה טלוויזיונית מקובלת ומסורתית. דרמה, קומדיה, מתח, יו ניים איט. אלא שפרק הבכורה של "אסתי המכוערת", ששודר ביום חמישי, הבהיר שמדובר במעמד כמעט תקדימי אף במרחב הבינלאומי, ושמהותו פעולה של זיבול הזבל, הטראשת הטראש. ערוץ 2 השכיל להעמיד טלנובלה ישראלית שמעליבה את הז'אנר.
"אסתי המכוערת" הוא הגניוס היהודי בשיא כשלונו. תמיד חייב להתחכם. "קשת" פמפמה את פצצת הרייטינג המתקתקת שלה לעונת הקיץ כ"טלנובלה קומית שמודעת לעצמה". לכאורה פטנט ישראלי חדש: טלנובלה אליטיסטית שמיועדת גם לקהל מתוחכם הצורך אותה כקאמפ. אלא שקאמפ עושים באהבה או לא עושים בכלל. מי שמתאמץ להצחיק, לא מצחיק. מי שמתאמץ להיות קאמפי, סופו להיות קאמפי כמו חנה אזולאי הספרי. ובכלל, האזינו לפואטיקה: "טלנובלה קומית שמודעת לעצמה" איפה נשמע על דבר כזה? מסורת של אופרות סבון אפקטיביות טרם השתרשה כאן לעומק, אבל ב"קשת" כבר עברו לשלב הבא שלב האוונגארד.
אוונגארדיות טהורה, למשל, ניבטת במיוחד ב"אסתי המכוערת" מהשעטנז הליהוקי שמרכיבה גלריית השחקנים: מצד אחד ליאורה ריבלין, עודד קוטלר וכאמור חנה אזולאי הספרי אושיות התיאטרון הרפרטוארי. מולם ליאון רוזנברג, עומר ברנע, מיטל דוהן וחלי גולדנברג אושיות "פנאי פלוס", המגזין הרפרטוארי. ולצידם שחקנים כשייקה לוי ומשה פרסטר, מיהלומי ההומור העממי הישראלי. כל כך הרבה סוגים, ובכל זאת כל כך מעט הישגים: הודות לבימוי קלוש ולתסריט חסר ברק, יש משהו מדהים בכך שמרביתם לא מצליחים לגרום לצופה לכל סוג של דקדוק תחושתי. בטח שלא בידורי. לפחות היו מבצעים את השטיקים המחוותיים של הז'אנר כמו שצריך.
עלילת "אסתי המכוערת" מתרחשת סביב משרד פרסום יוקרתי. אסתי היא מכוערת. צירוף נסיבות מביא אותה לתפקיד מזכירתו של המנכ"ל. ההיסטוריה והקריצה הבוטה ליצירה "אני בטי המכוערת" מבטיחים שבמרוצת הזמן היא תהפוך ליפה ונחשקת. וגם שיהיה לה אהוב יפה ונחשק. לאחר הפרק הראשון, דומה שיהיה זה ליאון, שהוא, כמובן, הטוב. אבל עד אז עומר ברנע, יפה לא פחות, אחיו של ליאון והצלע הרעה במשולש ה"טוב, הרע והמכוערת", ישתדל לעשות לה את הנורא מכל. ויש ענייני בורקס של פערי מעמדות, ובטח שגם עוד כמה הפתעות מפתיעות, אלא שלהתמיד ולהפקיע את ערבי חמישי לטובת הניג'וס הבלונדיני של אביטל דיקר, נראה כרגע כדבר שלא יביא על גמולו את אף אחד ממאגר הצופים הפוטנציאלי.
כי "אסתי המכוערת" רוצה לשחק על כמה מגרשים בו זמנית, אך בכולם היא מפסידה. עבור הקהל האליטיסטי כביכול - היא רחוקה מלהיות אליטיסטית. היא לא שנונה וגם לא מצחיקה בזכות הטלנובליו?ת של עצמה. עבור הקהל המתמכר - היא רחוקה מלהיות ממכרת. היא לא יוצרת אינטימיות עם הצופה ולא מדליקה אותו מבחינה י?צרית. האמת, לא ברור כמו מה היא נראית. אולי כמו כלום. אולי כמו זלזול. במחשבה נוספת, אולי כמו ישיבת מערכת עם אורי שנער בשידורי "קשת".
* "אסתי המכוערת" משודרת בערוץ 2 ביום חמישי בשעה 21:30
הראש היהודי ממציא לנו פטנטים
4.7.2003 / 11:44