ויאגרה רוק

את כל הקטע הזה שהעולם התחרפן והרוק נהיה פתאום שוב קולי צריך לרשום ראשונית לזכות כמה להקות גראג' רוק. במסגרת הגל הזה קמו בשנים האחרונות ימבה להקות שהקטע שלהן הוא להחיות כל מיני דברים שהלכו לפני שניים, שניים וחצי, עשורים. פאנק בעיקר, על כל גרורותיו, הפך למדליק הרשמי של המלבורואים והכאמלים. אבל לרגעים הגיחו גם כמה סטיות תקן שהתאפשרו בעקבות כל המצב המוזר הזה.

להקת הרוק הרותחת ביותר בבריטניה ברגע זה לא מנגנת אינדי, וגם לא בלדות ניו-אקוסטיות נוגות. דה דארקנס (The Darkness), כדאי לכם להאמין, מנגנים סוג של החייאה שמחה לז'אנר המופלא של להקות השיער, והם התפרצו השבוע אל המקום השני במצעד האלבומים, עם נוצה ורודה על הראש, חליפות צמודות ונענועי עכוזים מתריסים. מגזין "קראנג!" קרא להם "להקת הרוק הטובה ביותר ב-20 השנים האחרונות". קראו להם ACDC ההומו-אירוטיים. עיתוני ההייפ האחרים בבריטניה לא מסוגלים לשתוק גם הם.

זה הכי מופרע, הכי מוגזם והכי לוהט. כי דה דארקנס מעמידים פסטיבל מחווה צ'יזי לאליס קופר, לאיירון מיידן, לואן הלן, לתין ליזי, לגאנז אנד רוזס. הסולן ג'סטין הוקינס נשמע כמו פרדי מרקורי בהתקף קצרת, ואחיו הגיטריסט דן מעמיד סולואים מפגרים-מרהיבים-מגניבים שלא מהעולם הזה, וגונב במקצועיות ריפים מכל להקת רוק כבד שאי פעם השמיעה צליל שהוא לא נוד. הם מנגנים עם פרנקי פולאלין, בסיסט סקוטי שטוען שבא ממשפחה של פיראטים ודי מקצין את הממד ההומואי, אם תשאלו אותי, ועם עוד איזה מתופף. האגדה מספרת שג'סטין, שהופך השנייה לאליל החתיכות החדש של בריטניה, קיבל את תפקיד הסולנות רק אחרי שאחיו חזה בו דופק ביצוע קריוקי מדויק ל"רפסודיה בוהמית". היה צריך לשמוע אותי מרביץ את "על פי תנועת הרכבות" של שלמה ארצי.

זמן הוא מושג דבילי ויש לבטל אותו. במיוחד כיום. האלבום הזה מחייה את קווין ואת קיס, ועושה את זה בתנועות של אירוסמית וגישה שהיתה צריכה להיות לבון ג'ובי, ומזמן החרא הזה לא נשמע כל כך רענן וצעיר. הם, כן, הרבה יותר מגניבים מהדטסאנס (והם גם אנגלים), יש להם ביצים מנופחות, אין להם שמץ של בושה והם נהנים להעמיד כל מיני פאוור-בלאדות מהגיהנום. בקליפ החדש שלהם, ל-" Growing On Me", ג'סטין שר מהג'קוזי, והלהקה מנגנת לידו. הוא דופק את גיחות הפלצט הביזאריות שלו והם בעיקר עסוקים בלהדגיש את אווירת הספיינל טפ. מי שחושש מהישנות של תופעת אנדרו וו.ק לא יקבל ממני צפירת הרגעה. תטעמו ואז תראו. מי שאהב את אלקטריק סיקס מוזמן להכין את עצמו.

האם זו סוג של בדיחה? ואם זו סוג של בדיחה, האם זה עושה את העניין מגניב או לא? יש מלא שאלות לשאול, ואתם לא תוכלו לענות לי לפני שתשמעו את הדיסק הזה. אני מצטרף לקביעות: דה דארקנס היא להקת האצטדיונים הכי מובהקת והכי גדולה שנשמעה מכיוון האי הבריטי – לפחות מאז שהאחים גאלאגר החליטו להצטיין בעיקר בריח הגוף שלהם. אבל זה לא אומר שאני לא מצפה לראותם קמלים בתוך שנה. קשה לדעת כמה ייקח לויאגרה הזאת לסחוב. מה שכן, דה דארקנס מכריזים שהם באו לעשות שמח, ובפני זה לאנשים שפויים במידה קשה לעמוד. עכשיו אני הולך לשים את - “Love On The Rocks With No Ice" – שיר מספר תשע באלבום, ולקיים את מה שנאמר בו.