"אהבה מעבר לפינה", הטלנובלה החדשה לשעת ערב מוקדמת של ערוץ 2, נופלת על קרקע מאוד נוחה. בין "משחק החיים" החצופה משהו (ריקי לגנגנה: "אתה עבריין 10") ל"אסתי המכוערת" הזחוחה להגעיל, "אהבה מעבר לפינה", לפחות ממבט ראשון, היא טלנובלה לפי הספר, מהוקצעת ובלי יומרות מתסיסות: בלי רומן לסבי ודמות מאתגרת של מפגר, בלי ויאגרה ואווזים. יהודה לוי ואיה קורן נפגשים במקרה, יש קליק, לשניהם יש בני זוג, זה לא פשוט; העסק של המשפחה של לוי עומד להרוס את העסק של המשפחה של קורן, והסיפור הופך קצת יותר מסובך. עם עלילות משנה הוא ייהפך למסובך מאוד. יש למה לחכות, או שלא.
הדיבור על רצועת שידור יומית משותפת לשלוש הזכייניות של ערוץ 2 רץ כבר די הרבה זמן. באופן לא מפתיע הפרי הראשון של שיתוף הפעולה הוא דווקא טלנובלה, פצצת רייטינג פוטנציאלית. בניגוד ל"משחק החיים", שבה רוב השחקנים היו אנונימים לפני, ובשונה מ"אסתי המכוערת", שבה שולבו שחקנים מוערכים, ב"אהבה מעבר לפינה", שוב באופן לא מפתיע, בחרו בשיטת הכוכבים. מדובר בפצצת רייטינג בטוחה: מתבגרות שמזילות ריר על יהודה לו וסמי הורי, גברים שמתחרמנים ממירי בוהדנה, מסתנוורים מאיה קורן (המקסימה), מתרפקים על שרון חזיז ומפנטזים על השיק המבוגר של דפנה רכטר, ילדי שנות השמונים שזוכרים חסד נעורים לנתן "החתול שמיל" דטנר. ואני? אני לא קונה את המבטים של יהודה לוי, וברוך השם יש הרבה קלוז אפים. הם שולחים אותי לא "לחיי האהבה" ולא ל"יוסי וג'אגר" ולא לפרסומת לבמבה, אלא לפרסומת ה"תמצצי לי" הדוחה של פוקס שנטחנה עד דק והפכה אותו לסליזי. ייקח לי הרבה זמן להשתכנע שקורן תעדיף אותו על פני גבר נחשק לא פחות ונטול סליז לגמרי כמו הורי.
ואם מדברים על שחיקה, מירי בוהדנה חייבת לרענן את הרפרטואר. המבט המצועף התמידי חייב להתגוון איכשהו. ומה לעזאזל חשבו כשליהקו את שרון חזיז כאמא של מתבגר? מאז אלון אבוטבול ורומי אבולעפיה ב"שבתות וחגים" לא היה קישור מופרך כזה (לזכותם של האחרונים ייאמר שבחלוף העונות, בזכות איכותם ואיכות הסדרה, אותה מופרכות התפוגגה). אפשר רק לקוות שעומר ברנע לא ינצל רגע חופשי מ"אסתי המכוערת" ויידחף גם לכאן.
בפרסומים שלפני עליית "אהבה מעבר לפינה" והיו הרבה כאלה נאמר שהיא הולכת להיות מקומית מאוד, ציינו שהיא מתרחשת בפריפריה והבטיחו שתיגע במציאות הישראלית. כבר בפרק השני או השלישי עולה המושג פיגועים כבדרך אגב בשיחת בית קפה; נהגה שמה של העיר אשדוד, אמנם כוכבת "המנגליסטים" אבל עדיין פריפריה; יש אליטה חדשה תאגיד פיצריות ואליטה ישנה אוניברסיטה, מילה שנהגית על ידי הדמות של קורן לפחות חמש פעמים בפרק; יש קורטוב ניו אייג' (דמות של מטפלת אלטרנטיבית) ובלי כוונה אקטואלית, יש גם יש ייצוג מרשים לנושא החם של משפחות חד הוריות (ליאור לוי גודל על ידי אביו; אבא של אלונה קורן נטש את המשפחה) - איזו ישראליאנה.
מעבר לכל "אהבה מעבר לפינה" היא יותר ערוץ 2 מערוץ 2. יהיו יוצריה מקצועיים כשיהיו ושחקניה חינניים כשיהיו, זה לא ישנה את העובדה שהיא עוד חוליה בשרשרת עקבית של יצירות מקור בז'אנרים הכי פחות תובעניים. זה רווחי, מאוד רווחי, אז מה אם זה הופך את הצופים לזומבים? יופי של אסקפיזם אבל חרא טלוויזיה, בלי פיצוי הולם. כשברור שעל כל שני פרקים נפלאים שיעשה ב"שבתות וחגים", יערוך חגי לוי, עורך "אהבה מעבר לפינה", עוד מאה פרקים של טלנובלה כזאת או אחרת, זה מקומם; כשרואים את עמוס לביא ויודעים שהתפקיד הבא שלו יהיה בעוד טלנובלה ולא בעונה חדשה של "תיק סגור", זה מרתיח. רוצים חזון תרבותי? זפזפו שני ערוצים למעלה, לערוץ המוזיקה החדש.
נחיתה רכה
21.7.2003 / 10:23
