קיפינג איט שיט

הראפר הציוני סאבלימינל מככב עכשיו בפרסומת לקרלו. הרי לכם משהו כיפי להתפלש בו. בהשקעה של 2.5 מיליון שקל ותחת הסיסמה "שוקו קרלו – שוקו אמיתי", הושק המייג'ור קמפיין הזה, עם בכיר הראפרים של ישראל. מה אומר, מדובר במהלך הכי קיפינג איט ריל שיש.

קצת חסר תקדים, כל הקטע הזה, שסאבלימינל חותם עם מותג מנהלים בסגנון קרלו. זה לא סוד שהאיש הזה פונה בעיקר לגילאי 6 עד 14 – זה פשוט חודד עכשיו בצורה אימתנית שלא מאפשרת להתעלם מזה (ולא שאני רומז שבני 80 לא אוכלים קרלו, אבל ברור מי מבין קהלי היעד יותר בקטע של דמויות מצוירות עם ADHD שצועקות "מגנוב").

האם כל העסק לא אמור גם לחדד את הנקודה שיש משהו מאוד מבאס ומרתיע בסאב? זה מבאס שאנחנו אמורים להתייחס ברצינות למוזיקאי בוגר שעוטף את עצמו בשארם של החתול שמיל. זה מרתיע, כשמבינים שהמסרים שלו מופנים בעיקר לילדים קטנים. שהוא מכניס עמדות פוליטיות אלימות בדלת האחורית.

קשה למצוא לזה תקדים בחו"ל. ראפרים אמריקאים מפרסמים הרבה דברים מגוחכים, אבל זה לא שהם מתקוטטים עם ביג בירד וסקובי דו על הנישה של "כוח המחץ". אני עדיין לא רואה את מוס דף עושה פרסומת לשוקו, או את אמינם מריץ ארוחות ילדים במקדונלדס. הסיבה לכך היא פשוטה – באמריקה לא ייתנו למסרים המלוכלכים של הראפרים האלה להתקרב בצורה גלויה אל הילדודס. בארץ אנחנו קצת יותר מתקדמים. כאן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבצע ריקון לאייקון המאיים של הראפר הממוצע ולהטעין אותו במעדן חלב בטעם שוקו. הבעיה היא שיש כמה דברים בסאבלימינל שלא ירדו ולא יירדו עם הכביסה. השאלה היא למי אכפת.

על פי דפי היחצנות, הקמפיין יבוסס על "חמשת האלמנטים של עולם ההיפ הופ (ראפ, אופנה, גרפיטי, מוזיקה, ריקוד)". מצחיק שאני לא שמתי לב עד היום שאלה חמשת האלמנטים של הז'אנר. חשבתי איכשהו שהמוזיקה נמצאת במקום הראשון (למרות שגם אחרי גרפיטי זה בסדר), ושיש כל מיני אלמנטים בסיסיים אחרים, כמו חרוזים, או מסר. ובכן לסאב יש חרוזים ויש לו בהחלט מסר. הוא הולך על מה שמוכר והקהל הכי טוב היום זה ילדים בני 12. הוא הולך על הקל, ומה שאוכל היום זה מסרים פשטניים ולאומניים. בדרך הוא גם מצליח למצב לעצמו איזושהי תדמית של ילד רע – למרות שהוא התלמיד הכי טוב של המורה לימור לבנת. הוא גיבור-על יהודי חדש, מהסוג שזבולון המר ז"ל לא היה יכול בכלל להגות. אמנם באד בוי, שומר על פאסון מקושח, אבל רק כלפי חוץ. הורי ישראל לא אמורים להרגיש מאוימים אל מול סאבלימינל. מי שצריך לפחד זה רק הערבים והשמאלנים.

סאבלימינל הוא הרי הכי בסדר – מטיף נגד סמים וכאלה. הוא בקטע הנקי. זה גורם לו לקבל כרטיס מעבר חופשי אצל קהל היעד. אם הוא היה רומז שהוא שותה חשיש או משהו כזה, זה היה מדליק את החורפה של 98 אחוז מההורים, שלא היו נותנים לו להתקרב למוצץ של הבן שלהם. אבל מכיוון שהוא רק בעד אלימות ומלחמות ולהעיף את כל הערבים לטיז-אל-נאבי (זה נשמע כמו מקום ערבי), אז הכל בסדר.

והפסקה קטנה למען שוחרי ההיפ הופ - אני מצטער שזה הגיע אליכם כל כך מאוחר, אבל יכול להיות שבא הזמן להחליף תחביב. אני צופה לפחות עשר שנים עד שהמפרסמים יצליחו להשתלט על עולם הסינת' פופ, אז אולי כדאי לעוט לכיוון הזה. איך אפשר להרחיק את המפרסמים? אי אפשר. גם אם תצעקו עד מחר: "בהיפ הופ יש סמים, מין ואלימות", לא יעזור לכם. התבייתו על זה בצורה מוחלטת.

וחזרה מההפסקה ופנייה לכולם - אתם חייבים לשמוע את מה שהולך בטלפון המיוחד של המבצע. פשוט תעצרו הכל עכשיו ותחייגו ל-1212332242. סאב, בתפקיד של דילר מנומנם שנשלח למכור קצת שיט לקטינים מחוץ לבית ספר, דופק שם שורות אלמותיות כמו: "כן, עשר שקיות של שוקו קרלו יכולות להביא לכם את הכבוד". אני לא בטוח שהייתי נותן לו לפרסם סביח, אבל באותה הזדמנות שאתם שם, בקו החם של המבצע, אני ממליץ לכם גם להאזין לסיפור המגנוב השבועי של קרלו. בכלל הרבה כיף שם.

השאלה היא מהו הצעד הבא של סאבלימינל. עד כמה חזק הוא יירד בקטע של הגיל הרך. האם יש לצפות ל"תהיה גבר תאכל גרבר"?, "טוחנים מטרנה – עושים טרנספרנה"?, או שאולי ל"תן כיף, קח חטיף, בוא לגוש קטיף"?, או "קטעים במאחז, אז תפוס משקה מוגז"?, או שמא "כהנא צדק – מבצע ענק (אספו את הפקק)"?, "טיטולים – החיתולים של מדיניות החיסולים"? האם עוגות רולדין יצאו במבצע "פושעי אוסלו לדין"?. האם "אין ערבים, אין פיגועים, ללא חומר משמר וללא מונסודויום גלוטמט?".

אולי אני נכנס קצת לנעליים של טיפר גור, אבל נדמה לי שהרבה מדי הורים מתייחסים לסאבלימינל ללא הרצינות הראויה. אין סיבה שאב או אם המודאגים מהמסרים של "המורדים", נניח, לא ירגישו מחויבים לבדוק את המסרים שיוצאים מהפה המלוכלך של סאב (שגם הם, בדרכם, קשורים מן הסתם לתסביכי מין שונים ומגוונים - למרות שבמחשבה שנייה אני לא מצליח למצוא הרבה דברים יותר א-מיניים מגברים לבנים מבוגרים על באגיז). אין סיבה טובה גם לזה שההורים יכולים להרשות לעצמם להתבטל אל מול האחריות שלהם לכך שהגיבור של הילד הוא סאבלימינל ולא קיפי. אתם יכולים להגיד שזו דרכו של עולם, שככה זה הצעירים היום, אבל חשוב לזכור שזו לא אשמתם של הילדים. הם לא הביאו למצב הזה, הם לא מחליטים על כלום. מי שאחראי להפיכתם לצרכנים אקטיביים, שסופגים מסרים פוליטיים במקרה הזה, הם אנשים מבוגרים וציניים, שנמצאים בליגה שלכם.

אז אמהות חד הוריות – אתן יכולות להמשיך עם הכל ולקנות לילד שלכם קרלו. תנו לו גם להאזין לראפר הזה, המצחיק. ותמשיכו לשמור על כושר. יכול להיות שתצטרכו להמשיך לצעוד גם בגיל 70. יש מצב שזה בגלל שהילד הליכודניק שלכם גיבש את העמדה הפוליטית שלו בגיל 6, וקצת קשה להזיז את הגבינה שלו מאז.