קופצים לקובה ושכולם יקפצו

ביום שבת ב-17:30 יוקרן בסינמטק תל אביב הסרט התיעודי "אדמה אמיצה", לרגל יום המהפכה הקובנית ה- 44 החל באותו יום. זהו שיתוף פעולה קולנועי ראשון בין ישראל לקובה, שתוצאותיו הן סרט מסע סוציאליסטי שמתחיל בדגניה וממשיך להוואנה, בעקבות המהפכה שהזדקנה והאנשים שהאמינו בה. סרטה של נעה בן הגיא נע בין דגניה, תל אביב וקובה, בניסיון להבין לאן נעלם חלום המהפכה. בן הגיא, קיבוצניקית בעברה, יצאה למסע בחיפוש אחר האידיאלים שהאמינו בהם סבה וסבתה - סולידריות, נדיבות ושוויון.

המסע מתחיל בהוואנה, שבניגוד לציפיות מתגלה דווקא ככרך קפיטליסטי לכל דבר. הוא ממשיך אל מרחבי קובה, אל עיירה נידחת שהחיים בה נפסקים בשמונה בערב, כשבטלוויזיה מתחילה הטלנובלה הפופולרית "אדמה אמיצה", ואל הקואופרטיבים שהוקמו בשנות ה-60 בהדרכת שליחי התנועה הקיבוצית שהגיעו מישראל.

בסרט נשקפים געגועיה של הבמאית לחברה בה גדלה, על רקע הניכור שהיא חשה לחברה הקפיטליסטית בישראל של היום. אולם למרות שקיוותה למצוא קובה אחרת, המדינה שמצאה רחוקה מלהיות גן עדן. המהפכה הזדקנה, וניכר שהקפיטליזם המערבי מצליח לתקוף אותה בחולשתה. קניונים, עובדים מנוכרים ומעמדות חברתיים נקלטו בעדשת המצלמה. 44 שנות מהפכה לא יצרו את "האדם החדש", אלא אומה של אזרחים שאין להם כסף לקנות בשר במכולת.