התינוק

תקנו אותי אם אני טועה, כי אולי פשוט לא הבנתי. אני מאוד מקווה שלא הבנתי. הרי לא באמת יכול להיות שהבמאית הנכבדה ליה ברגר שוקלת ברצינות ללדת את המוטציה שגדלה לה בבטן. את פרי הביאושים הזה. את הנכד של מיכל שחורי. הנין של סוניה. זאת אומרת, מה בדיוק הבעיה שלה? לא מספיק יש לנו את אפי על הראש, עכשיו אנחנו אמורים להאכיל עוד עיוות פזיז של הטבע? כולנו יודעים איך גמרה הכבשה דולי. דור שלם עבר, וכאילו כלום - שאול ומיכל חסכו בקונדומים בשנות השבעים המאוחרות, והנה גם בתחילת שנות האלפיים מוכיחים צאצאיהם כי לא שמעו מעודם על אמצעי מניעה. אולי אם העיניים של ליה לא היו קשורות בשעת מעשה, היתה רואה בזמן כי לא היתה זו החסידה שפקדה את מיטתה. אפילו שירן חסון, אחרי שנים של מגעים מיניים מזדמנים עם תיירים על החוף באילת, יודעת לשמור על איברי הרבייה שלה באופן אחראי יותר. אוי לו למוהל שייאלץ לאחוז בידיו את התפלץ הקטן לבית ברגר-שחורי. כבר עדיף לגדל את תינוקה של רוזמרי. ולמרות שיש לי תחושה שמישל חצתה מזמן את גיל הבלות, כולי תקווה כי השכילה לעשות שימוש בדיאפרגמה של סוניה ז"ל כשהעניקה מחסדיה לשאול "תחתונים לוהטים" ברגר, כדי לחסוך מאיתנו עוד הפרייה מיותרת. לא תמיד אפשר לבנות על כישורי האימוץ של ענבר.