טלנביילע

כדי לקדם את עליית "החצר", "הטלנובלה החסידית הראשונה מזה אלפיים שנה" (מי המציא את הסלוגן הזה? אורי אורבך? גם חסידית, גם ראשונה, גם אלפיים שנה. זה נשמע כמעט כמו משהו נשגב ואלוקי, לא סתם איזה טלנובלה), החליטו בערוץ התכלת לפתוח את שידורי הערוץ לצפייה ללא תשלום במשך שבועיים, בצעד מאכערי מלוכלך – כל נגמלי "משחק החיים" יעוטו על ההזדמנות לעוד בוכטה של תככים, אהבות ומזימות, ואחרי שבועיים, שבהם כבר הספיקו להתמכר ללא תקנה לעלילותיהם של הרעבע מלייבניץ, שרולי, חווה-פרומה, רוחל ושיינדל, יתחילו לדרוש מהם כסף. חלקם, נרקומנים מועדים, לא יצליחו לעמוד בפני הפיתוי וכך יילכדו ברשתו של הערוץ, שינצל את ההזדמנות כדי להרביץ בהם מסורת יהודית, כשהם בסך הכל רצו לדעת מה קורה עם מוטקה הגבאי.

בכל הטריק הזה איבד ערוץ התכלת את אמינותו כערוץ נישה – אם כדי למשוך אליהם מנויים מבקשים בערוץ לנצל את הדחפים הקמאיים של צופי הטלנובלות, וכל זאת במסווה חסידי רעוע, אזי ככל הנראה מצבם של התכנים היהודיים-בידוריים בכי רע, שלא לומר לחלוטין לא אטרקטיבי.

ואכן, מהי "החצר" אם לא מעשה רמייה יחצני ממדרגה ראשונה. "דרסט הפקות" – שעומדת, בין השאר, מאחורי "משחק החיים ו"אסתי המכוערת" – הרכיבה קאסט מפליטי טלנובלות בעבר ובהווה (נירה מ"משחק החיים", אלי מרקו מ"לחיי האהבה", זיו מ"לגעת באושר") עם תסריט שעשוי באדיקות לפי כל חוקי הז'אנר: רוחל מאוהבת בחנוך שמאוהב בציפורה וישב בכלא על לא עוול בכפו ורוצה להוכיח את חפותו בפני האדמו"ר, ורבקה שמאוהבת בשרולי שמאוהב בגיטל ארוסתו, אבל גדליה גזל ממנו את שרשרת האירוסין והרב עזריאל לא רוצה לקחת כסף מהרב משולם, אבל זבולון, הבן שלו, כן רוצה והוא בכלל אח של חנוך שמבקש מעוזיאל שיעזור לו וכולי וכולי. תסירו מכל אלה את השימוש האינטנסיבי ביידיש במבטא צברי, הורידו לכל הגברים את הזקנים המודבקים והקפוטות, והרי לכם, כאמור, קלאסיקה של טלנביילע. כזו שאפילו האלמנט הקאלטי יתפוגג ממנה אחרי שיאזלו כל הצחוקים מהסיטואציה המוזרה.

אם ערוץ התכלת מבקש להעמיק את השייכות של החברה בישראל למסורת היהודית (אחת ממטרותיו המוצהרות, כמובן) ולתת לקהל דתי תוכן שמותאם לצרכים יותר מסורתיים, הרי ש"החצר" היא אשליה אופטית בכל הכיוונים – אני בספק אם פרנסי הערוץ מתיימרים לחשוב שלטלנובלה הזו יש באמת ערך מוסף כלשהו, מלבד המטען המלודרמטי שקיים במילא בכל טלנובלה אחרת, חילונית. האם זה שהיא ממוקמת בחצרו של אדמו"ר הופכת אותה ליותר נקיה מוסרית מבחינת הצופה הדתי שאינו מעוניין לצפות בטרנסווסטיט של "משחק החיים"? בוודאי שלא, אלו הם הבדלים חיצוניים בלבד. הפייסאלעך לא הופכים אותה לתורה-פרנדלי. הרי התככים הם עצם העניין, והם מלוכלכים ממש כמו בכל טלנובלה אחרת, כך שלא מדובר בצפייה שהיא פחות מזיקה לנפשו של מי שאינו מעוניין להיחשף לתכנים מופקרים. הצגתה של חצר האדמו"ר ככזו שמתנהלת כמו התיאטרון של שאול ברגר תורמת אולי למתח, אבל אין לה ערך מסורתי במיוחד. "החצר" היא לא יהודית יותר מכל סדרת טלוויזיה שמופיעה בערוצים האחרים – היא רק מתחפשת לכזאת.


* "החצר" משודרת בערוץ התכלת בימים שני וחמישי בשעה 21:30