הכל בגלל אמא

טראומות ילדות לא מתות, הן רק מקבלות תוכניות טלוויזיה. לפעמים הסביבה הקרובה לא מבינה למה החלטת שנגרמה לך טראומה, או אפילו טראומונת. הרי לדעת הוריך, הגננת ששפכה עליך מיץ פטל אבל האשימה אותך וגם נתנה לך עונש, היא רק חלק מהפולקלור המשפחתי החביב. אך לא מן הנמנע שיותר מעשרים שנה אחר כך, את עדיין מתכננת את הקלוז'ר ומקווה לתפוס את הגננת שלך בפינה אפלה ולהראות לה מי פה שופכת מיץ פטל אחרונה.

אצלי המפגש הטראומתי כרוך במטפלת. כבת קיבוץ זכיתי במודל המשוכלל של מטפלת יעילה שהיא גם רס"ר משמעת. בואו נגיע לעיקר - הטראומה. הפ?ט?יש החביב על המטפלת הקיבוצית באשר היא הוא סדר וניקיון. כמו בספרים של נורית זרחי על ילדותה העשוקה בקיבוץ, גם לי בילדותי היה נדמה שכל יום וכל היום אני נגררת בעקבות מגב וסמרטוט. ביצעתי מטלות וחובות עד בלי די בתקווה להגיע למצב האופטימלי שלעולם לא יושג במלואו - בית נקי.

גם היום נדמה לי ברגעי טשטוש שאני רואה את המטפלת שלי עומדת בקרן זווית עם שעון עצר, בודקת כמה מהר ויעיל אני מסדרת את הצלחות בארונות המטבח. מה רבה היתה הפתעתי כשנתקלתי בה, או בתאומתה האנגלוסקסית בבי.בי.סי פריים, מתרה בבריטית זהובת שיער ועגומת פנים להיפטר מכל הג'אנק. הלוך הלכו הטראומות ומצאו את משכנן בטלוויזיה הבריטית, פלוס תרגום. בתוכנית הנושאת את השם התמים "לסדר את הבלגן", תחת המסווה של תוכנית עיצוב מהשורה, נדרשים אזרחי הממלכה המאוחדת להתמודד אחת ולתמיד עם הבלגן, שהוא בהכרח גם בלגן נפשי. אור בבית - אור בלב, וגם סדר וניקיון.

וזה הולך בערך כך: חברה טובה מתקשרת להפקה חמורת הסבר ומודיעה שכלו כל הקיצין ואי אפשר ככה. שרלין, נניח, בכלל לא מנקה ומסדרת. היא רק אוגרת חפצים. חדר השינה שלה חסום בערימות חיתולים ובגדי תינוקות, והבן שלה כבר בקולג'. מקמטת המנחה היעילה את מצחה וממלמלת בדאגה, הו דיר.

כך נשלחת הגירסה הבריטית למטפלת הישראלית יחד עם בא כוחה, צעיר נעים ההליכות, אל שרלין הרשלנית. הבלונדינית ההמומה מתבשרת – היום, שרלין, ניפטר מהבלגן. למה לדעתך את אוגרת? הממ... מעניין. פולשת המשלחת לחדר השינה של שרלין, הגדוש כולו חפצים. המטפלת, כלומר המנחה הברונטית, סופקת כפייה וחורצת פסק דין - זה פשוט מגעיל. באחת מוצאת כל התכולה אל החצר וממוינת, מי לצדקה ומי לסייל, מי למזווה ומי להיטחן בטוחן האשפה. בתוך כך עוסקת המנחה הנמרצת במבוא לפסיכולוגיה. את אוגרת בגלל אמא שלך, לא? היא מתה כשהיית בת… אני מבינה. ובעלך עזב אותך... והבן שלך מאושפז... מאוד מעניין. בת כמה היית כשאבא שלך התאבד?

וכך, בעודה מקפלת את בגדיה הזוועתיים של שרלין תחת השמש הבריטית, מאווררות גם קורותיה של שרלין האוגרת. אל דאגה, היום נטפל בכל. אחת-שתיים נכין לך בית מסודר ובריטי כהלכתו, ונקי ממחשכי חייך. ולמה לדעתך את מסתירה את התמונה של הורייך בארגז? קשה לך להתמודד? לא נורא, הנה את התמונה שהחבאת דווקא לא נזרוק, אלא נמצא לה מקום חדש לצד קערת הפירות, ליד כל חללי האכסון הנפלאים שהתפנו לנו. בצעד נואש שרלין מהדקת את אחיזתה בסוס הנדנדה שקנתה לבנה. עתה עליהם להיפרד. הסוס נמכר בסייל והתנהגותה הרגשנית של שרלין זוכה למבט בוז מצד המנחה העמלנית.

דברי הפרשנות מושמעים על הפסקול. מצבה של שרלין מידרדר. היא אוגרת חפצים בכיסים, היא לא מוכנה טו לט גו. אך הצעיר הנעים אינו מרפה ומוכר את חפציה של שרלין לכל המרבה במחיר, והיא מוחה דמעה נסתרת ומאחלת כל טוב לאשה שצועדת עם סוס נדנדה תחת זרועה. והנה מופיעה גם החברה טובת הלב שהביאה את הצוות המוכשר לביתה של שרלין, ויחד הן דוחפות למגרסה את שאריות הג'אנק שלה. באמת, שרלין, תנסי ליהנות.

השיא הוא כמובן הכניסה לבית המחודש. המנחה נותנת מבט חינוכי בבת חסותה הסוררת, וזו מצידה חייבת למלמל באסירות תודה עד כמה זה מקסים ונפלא ובאמת יש המון מקום לאכסון. את תשמרי על הבית במצב הזה? בטח, טוענת שרלין בחוסר שכנוע. ומה תעשי בכל הכסף שהרווחת מהסייל של רכושך הגשמי? מסיבה, משיבה הבלונדה בהיסוס. המנחה אינה מרוצה, פניה מסגירות שמוטב היה ששרלין תשקיע את כספה בסט גינון דקורטיבי או בארון נעליים, ואולי בשואב אבק ראוי לשמו. אירית המטפלת, איפה שלא תהיי, סט הגינון הזה מוקדש לך.


* "לסדר את הבלגן" משודרת בערוץ בי.בי.סי פריים ביום שני בשעה 20:00