מעמידת הפינים

אני אישית מאוד בעד שאנג'לינה ג'ולי תעשה מלארה קרופט סדרה מפוארת. במאים יתחלפו, רשעים יעלו וייפלו, אוצרות ארכיאולוגיים ייחשפו רק כדי לחזור לתהומות הנשייה, העולם יינצל פעם אחר פעם ולארה תהיה שם תמיד, מתנשאת אל על, סופר-הירו עם גוף יותר חטוב מבקבוק קולה – סוד החיים, טעם החיים וכוסית ברמה הכי גבוהה. אחרי שייצא "טומב ריידר 8 – מרבד הפלאים", לארה תפרוש בתור הסופר-הירו המצליחה בכל הזמנים, ואנג'לינה ג'ולי תתמקד בתפקידי אופי ותהיה הג'וליאן מור החדשה.

בינתיים, אנחנו רק בפרק השני של הסדרה, ואין מה להגיד, זה רק הולך ומשתפר. אם הסרט הראשון היה עילג, מעפן ונטול רצף הגיוני או עלילה מעניינת, "סוד החיים" הוא פחות מטומטם ולפרקים אפילו מצליח להיות מוזר. למה מוזר? כי הוא משמר את תחושת הקלקר שכה אפיינה את הסרט הראשון, ובזאת מוכיח שזו לא היתה טעות בפעם הראשונה, זו התחלה של סדרת קלקר-אקשן משובחת. זהו עוד סרט שמעניק לצופים את הרגע המביך אבל המאוד מעניין, רגע שבו רואים שזה רק סרט, שזה לא באמת, שזה סט שעשוי מפלסטיק ומתכת ואנימציה.

יש כאלה שיאמרו שזה סרט לא גמור, שזה סרט לא טוב, שאף אחד מהאנשים שהיו מעורבים בהפקה אינו יודע קולנוע מהו. אבל אל למישהו ליפול למלכודות הנ"ל, למחשבה הנתעבת שזוהי רק אנג'לינה ג'ולי היפה שנותנת לסרט את טעמו. תכסיסיה של ג'ולי בתור לארה קרופט הם מרהיבים. כשקרופט רוכבת על כריש יציר 3-D ונמלטת מהרעים, גם אנשים שאינם אוהבים B Movies מתמוגגים. כשהיא דוהרת על אופנוע מעל החומה הסינית, כל חובב אקסטרים ספורט מתרגש. לארה שוברת זכוכיות ויורה ברעים ועולה במעלית ומזנקת ממגדלים. נון סטופ אקשן והכל נראה כאילו לא גמור כרישומו המרומז של רב-אמן.

העלילה בקצרה: בתחילת הסרט לארה מוצאת מקדש יווני עתיק במעמקי הים האגאי. היא שודדת מהמקדש מפה שמובילה אל תיבת פנדורה. תיבת פנדורה היא סוג של נשק ביולוגי - אם יפתחו אותה תצא ממנה מגפה שכמוה לא ידע העולם. אם לארה לא תמצא את התיבה ימצא אותה גונת'ן רייס, האיש הרע ותאב הבצע שרוצה בדילול אוכלוסיית העולם. בגלל זה לארה חייבת לשדוד את המקדש העתיק ולהציל את העולם מהאיש הרע שרק רוצה לייצר עוד ועוד נשק ביולוגי. לאחר הרבה מאוד סצינות מקוטעות וללא קמצוץ של הומור, בסופו של דבר תיבת הפנדורה – היא היא סוד החיים - נמצאת באפריקה. שם מתידדת לארה עם המקומיים, מצילה את העולם, הורגת את האיש הרע, ואז מעמיקה את ידידותה עם המקומיים, תוך שהיא מחייכת בסלחנות למראה מנהגיהם המוזרים.

לסיכום, "טומב ריידר" הוא סרט מוזר לאנשים שאינם אוהבים קולנוע, אבל אוהבים ללכת לקולנוע. יש בו קצת מין, קצת אלימות, קצת טכנולוגיה, קצת צילום מרהיב וקצת אוריינטליזם. סך הכל סרט קיץ בינוני בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי ההורסת.