פרויקט המכשפה מנתניה

הנה מגיעה עוד תוכנית מציאות, וכשתוכנית מציאות מגיעה לא מקבלים אותה כך סתם, בחיוך או בכאפה ידידותית כמו שמקבלים סיטקום או דרמת משטרה או תוכנית אקטואליה חדשה. כשתוכנית מציאות חדשה עולה אצלנו למסך, היא מלווה בהתרגשות כל כך גדולה, כאילו העולם לרגע עוצר מלכת. סיפור הסינדרלה שבבסיסה של כמעט כל תוכנית מציאות גורם לאנשים לאבד את העשתונות. זה כמעט כאילו הצופים בבית מאמינים שבכוחה של המציאות המצולמת לשנות את המציאות האמיתית, המציאות שלהם. כאילו לא שרון היא זאת שתזכה לסיבוב על רודריגו – אם תרצה – אלא הם עצמם.

ישנם אנשים חכמים יותר, שהפנימו שהמציאות הזוהרת שבתוכנית המציאות לא תיגע בהם באמת אם הם רק יצפו בה בבית, ועל כן הם עשו את הצעד, קמו ב-7:00 בבוקר וניגשו לשלב המיון הראשוני לתוכנית המציאות החדשה של YTV, "פרויקט Y”, שהתקיים בבוקר קיצי אחד במלון שרתון מוריה בתל אביב. בחדשות הודיעו ש-10,000 צעירים וצעירות ניגשו לאודישן הזה. 10,000 אנשים! 10,000 אנשים לא רק מוכנים, אלא משתוקקים, להתגורר בוילה אחת עם עוד 14 אנשים זרים למשך שלושה חודשים, כש-40 מצלמות מתעדות אותם יומם וליל מכל הזוויות והכיוונים, בידיעה שמדי שבוע מועמד אחד ינשור מהגיבושון, והאחרון שיישאר יזכה להצטרף לצוות המנחים של YTV. עצם המחשבה ש- 10,000 צעירים וצעירות ישראלים (פלוס כל אלה שלא הצליחו לקום בבוקר) הם אקסהיביציוניסטים מוחלטים היא כבר די מדאיגה. וצפייה בשני הפרקים הראשונים של הסדרה הבהירה לי שאכן יש סיבה לדאגה.

הפרק הראשון של "פרויקט Y” מציץ אל השלבים המוקדמים של הניפוי. בשלב הראשון 500 מועמדים עולים משלב הראיון לשלב המצולם. בשלב הזה פגשנו בלונדינית דדנית שדפקה ריקוד קלאברי משולח כל רסן, לסבית שמיד הבהירה שיש לה בעיה עם בחורות סטרייטיות, ערס עם קוקו משוח לאחור שסובל מעודף ביטחון עצמי, מדריכת טירונים שרמנטית שבאה עם מדים, בחורה עם מיני קצרצר ומחשוף נדיב שדפקה מונולוג קורע לב בו היא מגלמת את חנה סנש ברגעיה הקשים, כמה וכמה חבר'ה עם גיטרות אקוסטיות, ובלונדינית אגרסיבית עם נטייה להשחיל מילים באנגלית, שחשבה שאם היא תגיד שיש לה נטייה להתפשט בציבור, בטוח ייקחו אותה לוילה. היא לקחה מאוד קשה את זה שאמרו לה שלא עברה לשלב הבא (טיפ לבחורה: תלכי ל"דאבל דייט" – שם יעשו ממך כוכבת!).

בפרק השני המועמדים כבר בשלב הבא, שהוא יום מפרך באולפני הרצליה. בשלב הזה השתתפו 70 מועמדים, והוא היה אפילו עוד יותר מזעזע מקודמו, בעיקר בגלל קצר חמור בתקשורת בין הוונביז הצעירים לאנשים שאמורים להדריך אותם בנבכי עולם הטלוויזיה. המצב הוא בערך כזה: בצד אחד יש את קמילה בעלת המכנסונים, שדופקת ריקוד ארוטי על כיסא לצלילי כריסטינה אגילרה, ואת ליאור הדוגמן עם התספורת המסחררת שמביא אותה בפריסטייל (שהוא במקרה הכין מראש), שמילותיו "יו יו יו YTV, אני ממשיך אני ממשיך לעולם, חבל לכם על הזמן", ובצד השני יש את יורם לוינשטיין – האיש ובית הספר למשחק – שרק רוצה שהם יתחברו לעצמם ושיוציאו החוצה רגשות עמוקים ואמיתיים.

בתום קטע הראפ של ליאור מודיע לו לוינשטיין שהוא לא האמין לאף מילה שלו. אמנם גם אני לא האמנתי לאף מילה של לוינשטיין כשהוא אמר "צריך להעביר לנוער שמשחק זה מקצוע שיש בו עומק, זה חיבור שלך עם עצמך, זה ללכת לאמת שלך. זה לא דבר חיצוני, ופרסום זה רק by product". אבל מה שבטוח זה שהעובדה שהוא והקולגות שלו מנסים לדחוף את המועמדים לגילוי האמת הפנימית שלהם (בין היתר בעזרת סדנת הגמישות הרגשית של רפיק קמחי!) זה ניג'וס רציני. הרי הם בסך הכל באו לכאן להשוויץ בחמצון בשיער ולנענע בחוטיני לעיני המצלמות במטרה להפוך בסופו של דבר לעפר שכטר. זה באמת מאוד פשוט. הדבר היחיד שאני לא מבינה זה למה צריך לעשות כל כך הרבה אודישנים, לענות ולהשפיל כל כך הרבה אנשים ולהשקיע כל כך הרבה משאבים במציאות מנחה חדש ל-YTV, אם אפשר פשוט לקחת את רודריגו? אה, כן, נזכרתי למה.


* "פרויקט Y" משודרת בערוץ YTV בימים ראשון-חמישי בשעה 22:00