התיאוריה הקווירית היא מהיותר אופנתיות בשיח האקדמי והפסבדו אקדמי המקומי של השנתיים-שלוש האחרונות. כמו כל אופנה נחתה הקוויריות ברעש גדול ומעורר השראה, אך נותרה, זמן קצר אחר כך, כלא הרבה יותר מאשר מעטה דק על פני השטח.
הבשורה הגדולה של התיאוריה הקוויריות, שהפכה עד מהרה גם לקלישאה הגדולה שלה, היא שהקשרים בין מין (זכר/נקבה), מגדר(גבר/אשה) ונטייה מינית (משיכה לגברים/לנשים) הם שרירותיים ולא טבעיים, כפי שנהוג לחשוב. לכן, למשל, זכר שמתנהג כמו אשה ונמשך לגברים איננו טבעי פחות מנקבה סטרייטית שלובשת חצאיות ומפנטזת על טיפוח צאצאים.
קביעה כזו היא כמובן חג גדול לליברל (הכל הולך) ואסון אטומי לשמרן ("ההומואים עוד יכחידו את האנושות"). בכל מקרה מדובר בהצהרה שקשה להתעלם ממנה, לפחות כל עוד היא לא שוחקת את עצמה. ונראה שבשיח המקומי, לפחות זה המוכר לקהל הרחב (עד כמה שקהל של תיאוריות הומו-אקדמיות יכול להיות רחב), לא עשתה הקוויריות הרבה יותר מאשר להתמחזר, עד שנדמה שכמו הסיסמאות של שנות ה-60 אין לה מה להציע חוץ מרגע של רוח נעורים משחררת.
"מעבר למיניות" (הקיבוץ המאוחד/מגדרים) - אסופה חלוצית של תרגומי מאמרי מפתח בתחום הלימודים ההומו-לסביים והתיאוריה הקווירית - מוכיחה שיש בתיאוריה הזו ובלימודים ההומו- לסביים בעולם הרבה יותר ממה שנדמה. בידה של האסופה המובחרת הזו, שרבים עמלו עליה שנים ובהתנדבות, להעשיר ולעבות את השיח, ואולי אפילו לשנות דפוסי חשיבה ואורחות חיים.
בפרק המבוא מסמנים אייל גרוס ועמליה זיו את המקורות לקוויריות בפמיניזם וב"תולדות המיניות" של מישל פוקו, ובאופן נהיר לכל אוזן הם ממפים את הזרמים והגישות אליהם משתייכים ההוגים השונים בתחום. במיוחד מעניין החלק האחרון במבוא, שמתאר את הקשר של הקהילה בישראל לתיאוריה הקווירית (שהחל, עקרונית, ביוזמה של יאיר קדר למקראה הזו ב-92') ואת קיצור תולדותיה של הקהילה המקומית, דרך המועדון הראשון (שנות ה-60, דירה פרטית), הרומן הראשון ("הדווקאים" מאת ש.ר.ב) ותיקוני החוק (רק ב-88' נמחק סעיף החוק האוסר על משכב "שלא כדרך הטבע").
במאמרים עצמם אפשר לקרוא, בין השאר, ראיון עם מישל פוקו על גישות לסביות פמיניסטיות- רדיקליות שרואות בכל הטרוסקסואליות כוחניות כפויה, על המיניות ביוון העתיקה, על ההומופוביה שבלהגדיר את עצמך כהומוסקסואל, על הפוליטיקה של האיידס ועל הקשר בין פרויד, הומסקסואליות ויהודיות.
מהמקבץ עולה שהתחום הקווירי בעולם הוא חי, מורכב ומרתק, ויש לו הרבה מה להציע אפילו למי שזורם במיינסטרים המיני. התיאוריות ההומו-לסביות לא רק מערערות על הקשר בין המין לנטייה המינית, אלא מערערות גם על ההפרדה המוחצת בין הומוסקסואליות והטרוסקסואליות, ובכלל נחשף כאן הקשר, המודחק בדרך כלל, של המיניות אל כל תחומי החיים, גם אלה שלכאורה חפים ממיניות.
במקור הרעיון היה ליצור מקראה שתורכב ממאמרים מקומיים שייכתבו על גייות ישראלית. מסיבות כאלו ואחרות זה לא יצא לפועל, וכל הכתבים בספר, כאמור, מתורגמים. נותר רק לקוות שהרעיון יתממש בכל זאת, שהאסופה הבאה תמשיך בשביל שסללה זו ותביא בעקבותיה קוויריות עומק כחולה-לבנה של ממש.
אתה חברה שלי
7.9.2003 / 11:01