אחרי שתי דרמות מביכות מעט ("ירח זורח מעל הלב" החלשה מבחינה טכנית ו"על אש קטנה" שהיתה קשקוש קיטשי ובנאלי) מוקרנת השבוע "אני פורים", דרמת מקור ראויה בהחלט למאכל אדם.
"אני פורים", מבית היוצר של אסף ברנשטיין (בימוי ותסריט) ועמליה רוזנבלום (תסריט) עובדת היטב. העלילה עוסקת באופן בלתי מעיק ובלתי טרחני בזרות שבחברה הישראלית, ובעיקר במשולש היחסים האתיופי-רוסי-צברי. למרות תסריט סטנדרטי שהיה יכול לכאורה לשמש כפרק בסדרת משטרה ישראלית, היכולת ליצור דרמה אפקטיבית לטלוויזיה היא עדיין משהו שיש להצביע עליו בשלב זה של התפתחות היצירה הטלוויזיונית של ישראל, הקיימת כרגע רק בזכות "ראשון בדרמה". ועל כך יש לברך.
בדבר אחד אין לי ספק - "אני פורים" בהחלט מספקת את הדרמה. ברנשטיין משכיל להגדיש את הזרות של אתר הקרוונים ואת תא המשפחה הבעייתי של העולים מרוסיה. הוא יודע לטפח את קטעי הפעולה, ובעיקר יוצר כמה תמונות מדהימות באמת (כמו זו של ערוץ הקניות המרצד בקרוון החשוך של העולה מרוסיה; כמו הילדים, מחופשים כולם באותה תחפושת, המשליכים אבנים על אוטובוס). דרור קרן מגלם באופן אמין תפקיד של בלש המדחיק את מוצאו, וולדימיר פרידמן, המוכר גם מהסדרה "טייק אוויי", הולך ומסתמן כתגלית עצומה.
בכל מקרה, התשואות הרמות ביותר הולכות הפעם לאזור מוזנח יחסית של הדרמה הטלוויזיונית הישראלית: הפסקול. יונתן בר-גיורא, שהלחין את הפסקול של "אני פורים", הוא המלחין הראשון שיכול לספק סיבה אמיתית, מלבד זו הכספית, להזמנת פסקול מקורי. הפסקול שלו יושב על "אני פורים" כמו כפפה. הוא עמום, חובט, מרגש ועדכני, ובעיקר נשמע כמעט כאילו ונגליס בכבודו ובעצמו (מלחין פסקול "בלייד ראנר" האלמותי) נתן בו יד; עובדה המשתלבת היטב עם הבימוי האפלולי של ברנשטיין.
מלבד מעידה תסריטאית אחת (שוער הכדורגל הטראומתי) "אני פורים" היא אפוא דרמה חכמה, קוהרנטית ומומלצת. עצה שלי - ותרו הפעם על "מי רוצה להיות מיליונר".
* "אני פורים" משודרת בערוץ 3 במסגרת "ראשון בדרמה", ביום ראשון, 25 בפברואר, בשעה 21:15.
קיבלתי משלוח מנות מאמינם. מאז הדואט עם אלטון מפרגן למיעוטים
3.3.2001 / 18:53