גאי ריצ'י: "יערה רעה"

ספר הילדים הראשון של מדונה הוא בעיקר מתמיה. האם מדובר בעוד מיזם מיותר מטעמה, שמצטרף לקריירה קולנועית, שגם לה קשה למצוא פתרונים מספקים? הורים צעירים, יש סיכוי טוב שתקבלו את הפרויקט הספרותי של מדונה לחג המתקרב. כהנחיית קריאה והקראה כדאי להתבונן עם ילדכם בציורים המקסימים במיוחד ולהתעלם מהטקסט. רק מה? מדונה לא ציירה ולו את בדל זנבו המסתלסל של העכבר שסוגר את הספר. המילים, ובעיקר המסר המפוקפק, הם לגמרי שלה.

"ארבע שושנים אנגליות" הוא סיפורן של ארבע ילדות קטנות ושמן ניקול, איימי, שרלוט וגרייס. כבשורת הפוליטקלי קורקט הן מצוירות כמייצגות את מרחב הקשת התרבותית: ניקול היא בלונדינית אך אסופת שיער וממושקפת, איימי חומת שיער, שרלוט מצוידת במראה אוריינטלי כלשהו, וגרייס שחורה. ובכל זאת, הארבע מגשרות על הפער העדתי והן חברות טובות ש"לומדות באותו בית ספר וגרות באותה שכונה. הן משחקות באותם משחקים, קוראות את אותם הספרים ואוהבות את אותם הבנים". כל עוד מתוארת חבורת הבנות הצעירה, הספר חינני וחביב למדי. אבל- וזה אבל גדול- יש מישהי שהיא מחוץ לחבורת הבנות. ארבע השושנים האנגליות לא שמחות בחלקן אלא עסוקות בלקנא בבינה, ילדה אחרת שגרה בשכונה.

וכאן נזנחת מצוות התקינות-פוליטית מלומדה, כי בינה היא לא פחות מאשר מושלמת. אמא מדונה מספרת: "היא היתה מאוד מאוד יפה. היה לה שיער רך וארוך, העור שלה היה צח כמו חלב. היא היתה תלמידה מעולה והצטיינה גם בספורט. היא מיד היתה נחמדה לכולם. היא היתה מיוחדת". ולא רק שבינה, שמצוירת כגירסה דינקותא של מישל פייפר, היא כלילת המעלות, היא גם מאוד בודדה. זוהי מנת חלקן של המושלמות באמת: אין להן חברים, כי כולם ובעיקר כולן, מקנאים בהן. בינה המסכנה, קשה להיות מושלמת.

אבל לא לעולם יכון הרשע. בעזרת תכסיס ספרותי נאה של חלום משותף ארבע הילדות מגלות שבינה היפה והטובה היא גם יתומה ושפחה חרופה: "שם, רכונה על ברכיה, קרצפה בינה את הרצפה. ממצחה נטפה זיעה, והיא נראתה עייפה מאוד. לפתע נכנס אבא שלה אל המטבח ואמר, 'כבר מאוחר, בינה. כשתגמרי לנקות את הרצפה, אני חושב שכדאי שתתחילי להכין את ארוחת הערב. אני יוצא לתקן את המכונית.' בינה חייכה ואמרה: 'בסדר, אבא'. והוא הלך."

זהו קטע המפתח בספר ולא בכדי, בואו נעצור כאן ונגלה למי בינה דומה. התשובה המתבקשת היא סינדרלה: גם היא יפהפייה וטובה ויתומה מאם, שנאלצת לעשות פנלים בעוד אחיותיה החורגות והקנאיות עולזות ושמחות. סינדרלה, מיינד יו, בסוף זוכה בנסיך. אבל כשמדונה כותבת ספר ילדים קשה לדמיין הצלה על ידי נסיך. ולמרות ההתכתבות עם מסורת ענפה של ספרי יתומות, כאשר היתומה הקטנה והטובה זוכה בסוף בגמולה עלי אדמות ומזדהרת מעל שאר הבנות (כמו "נסיכה קטנה" של פרניסיס הודג'סון ברנט), בינה היפה והמוצלחת מזכירה בעיקר יתומה מפורסמת אחרת. ב-16/8/58 נולדה ברוצ'סטר, מישיגן, מדונה לואיז ורוניקה צ'יקונה. מדונה, הבת הבכורה, נקראה על שם אמה. האם האהובה נפטרה כשמדונה היתה בת שש, ואת מדונה הצעירה לא הציל אף נסיך. ב-1977 היא נחתה בטיימס סקוור עם 35 דולר בג'ינס, והשאר היסטוריה. אבל ב??ינה אינה בת דמותה של מדונה, כי אף אחת היא לא באמת כל כך מושלמת, ובואו נודה, גם משעממת.

בינה היא הילדה שמדונה רוצה להיות, רטרואקטיבית, זיכרון מתוק שאפשר להתרפק עליו. יש לשער שמדונה המקורית הייה פרחחית קטנה ולא בלונדינית מעפעפת שמשביעה את רצון כולם. תארו לכם את האם הקדושה יושבת עם רוקו הרך על ברכיה של האופר ומספרת לו על ילדותה של אמא: "אתה יודע, רוקו, אמא היתה ילדה מקסימה שגם עבדה בפרך בבית, וכל הילדות בשכונה קינאו בה. אבל מאז, רוקו בני, אמא נהייתה הכוכבת הכי גדולה בעולם, והבנות מהשכונה, נעקפו מזמן בסיבוב ויכולות רק לספר שהן גדלו עם אמא שלך". אבל שוב, זו לא גירסת הפוליטיקלי קורקט שמוגשת לנו. כאשר מסרים מיושנים של "ואהבת לרעך כמוך" מצטלבים עם מסרים מעודכנים של סיסטרהוד ואחווה נשית, אפשר להסוות את המסר האמיתי: מדונה סוגרת חשבונות עם הבנות מהשכונה. אבל שוב, בגירסה המאוירת המוגשת לילדי כל העולם, הסוף הוא טוב גם עבור הבנות. השושנים האנגליות לא נשארו לשבת על המרפסת ולספר לכל צוות עיתונות תועה איך היה לגדול עם מדונה בשכונה. בספר, מתחרטות ארבע השושנים האנגליות על מעשיהן ומבינות שרק טוב יצא להן מחברות עם בינה. וכך מדונה/בינה זוכה באחיות הטובות של סינדרלה, חברות "שהתחילו לאהוב אותה כמו אחות, ולעיתים קרובות באו אליה הביתה לעזור לה בעבודות הבית". אפשר לשער שהבנות הבינו שיום אחד בינה תהיה נורא מפורסמת וכדאי להן לטפח קשרים טובים אתה כבר עכשיו.

באיור האחרון בספר נראות חמש הבנות ישובות על מחצלת בחיק הטבע הפסטורלי. כביכול הושגה האידיליה, אבל מבט נוסף יגלה שארבע השושנים יחפות ובינה נעולה בנעליה. אחת מהן מסרקת את שערותיה הזהובות. ולא, זוהי לא אחווה נשית אלא תמונה מעמדית ברורה. בינה הקטנה היא הנסיכה היפה, והארבע נדמות יותר כעוזרות נאמנות מאשר חברות, אולי מהסוג שמדונה עצמה מוקפת בהן.

הגילוי הכי מרעיש שעולה מספר הילדים של מדונה, הוא שלמדונה נוסף שם משפחה, ומעתה היא עונה (גם) לשם מדונה ריצ'י. אבל למרות שמדונה המציאה עצמה מחדש כרעייה ואם גאה, שגם כותבת ספרי ילדים כמו הדוכסית פרגי, מסתבר שבגלגולה הנוכחי היא לא מסוגלת להניח לעבר. יש משהו מצער בעובדה שאפילו כשאת מדונה, את עדיין מוכרחה לתקן אמנותית את ילדותך. נראה שבמקום טיפול פסיכואנליטי ממושך, מדונה החליטה לכתוב ספר לטף. מדונה בייבי, אם זה מה שעובד בשבילך.