שוס אוף דה דרוס

"בחורים רעים 2" הוא קודם כל הרבה יותר מדי ארוך. בנוסף, הדמויות התקלקלו, יש המון בדיחות לא מצחיקות, דמות הרע הראשי מאוד משעממת והסרט מתפזר ליותר מדי כיוונים. זהו סרט רע במובן הקלאסי של המילה, אבל מצד שני אין שום דבר קלאסי בבמאי מייקל ביי.

"בחורים רעים 2" הוא, למי שהיה צריך, הוכחה סופית ליכולתו המדהימה של ביי להפעים מבלי לרגש. תהליך הגדלת הפערים בין תפיסתו הויזואלית הנדירה לבין אי יכולתו או רצונו בכל הנוגע לרגשי ולעלילתי, מגיע כאן לשיא. סרטו העלילתי הראשון, "בחורים רעים" המקורי, היה סרט פעולה טוב בכל אמת מידה, והוא אחד מסרטי הזוגות האהובים עלי (וגם יצא לי לראות אותו כשש-שבע פעמים). משם המשיך ל"הפריצה לאלקטרז", בו השתכלל ויזואלית, ואחריו אל "ארמגדון", שטבע כמה מאייקוני הפופ הבולטים של הניינטיז, ובראשם החבורה הצועדת בחליפות הכתומות. "פרל הארבור" כבר היה בושה וחרפה של סרט, אבל בה בעת יפהפה. והנה הגיע "בחורים רעים 2" המרהיב, שמוכיח שלפעמים יש רק בקבוק.

מעלתו הגדולה של הסרט היא, כאמור, הצילום הנהדר. שימו לב במיוחד לשוטים במועדון האקסטזי, בהם משוטטת המצלמה בין רגליהם של קלאברים ובעיקר קלאבריות צעירות. בנוסף ישנם הרבה קטעי פעולה יפים, כמו המרדף בכביש המהיר, בו מכוניות פאר נזרקות בזו אחר זו מרכב תובלה ענק ומייק ומרקוס צריכים להתחמק מהן, תוך כדי נסיעה. לולא היה הסרט כה ארוך, אפשר היה בכיף להנות מסצינות מעין אלו, ואף אחד לא היה שם לב שהעלילה ממש מעפנה.

הבעיה העיקרית היא שהדמויות הראשיות חורבו לחלוטין; הדינמיקה הזוגית שהקפיצה את הסרט הקודם הושמדה. מרקוס (מרטין לורנס) הפך למעין רכיכה ניו אייג'ית-בכיינית ללא כל סיבה נראת לעין, וכל זאת במסגרת איזו בדיחה מאוד לא מצחיקה שנגררת ללא רחמים לאורך כל הסרט. בתגובה הפך מייק (וויל סמית) למפלצת רצחנית ומטורפת - שהרי עכשיו הוא צריך לספק אקשן בשביל שתי דמויות - המחסלת עוברי אורח על ימין ועל שמאל.

מעניין לשים לב לכך שהסרט מסמן עלייה תלולה בכמות ובמינון האלימות הגרפית המובהקת הנכללת בסרטי מיינסטרים מהעת האחרונה. גופות ערומות בדרך לבית לוויות הנופלות לכביש במהלך מרדף ונמחצות תחת גלגלי המכוניות, ירייה בראש בקלוז אפ, עניינים כאלו, בערך פעם בחמש דקות. בנוסף, בעודם בקובה, דוהרים מייק ומרקוס בג'יפ ענק דרך שכונת ארגזים ענייה והורסים את הצריפים והמבנים, בטענה שיש שם גם כמה מעבדות סמים. משונה מאוד. פעם אלו שהיו עושים דברים כאלו בסרטים נחשבו נבלים.

בסופו של דבר, בהחלט אפשר להנות בסרט. מייקל ביי יודע, פחות או יותר, מה הוא עושה, ובכל מקרה עובד הוא תחת שרביטו של מפיק האימים ג'רי ברוקהיימר, ששומר עליו בתלם. אילו היו מחלקים את "בחורים רעים 2" הארוך לשני סרטים נפרדים, במקום לעשות זאת ל"קיל ביל" של טרנטינו, סביר שהיינו יוצאים עם סרט אחד טוב מאוד, ועם סרט נוסף שבטח היה נגנז ומופיע רק בדי.וי.די.