כמדומני, "מפגשים", האפוס המיני-סדרתי מבית מדרשו של סטיבן ספילברג, מעניק את הטיפול האינטנסיבי והעיקש ביותר לסוגיית ביקורי החוצנים בהיסטוריה הטלוויזיונית. לעומת "תיקים באפלה", שעסק באינספור תופעות על-טבעיות, מתמקדות הפלוס מינוס 20 שעות של הסדרה, שישודרו בשבועיים הבאים מדי יום בערוץ יס 2, אך ורק במכרים מכוכבים אחרים.
עלילותיהם המרובות של ארבעה דורות בני שלוש משפחות נפרשות לאורך 50 שנה של ביקורי וחטיפות עבמ"ים, ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו. על כל אחד מעשרת הפרקים עמל במאי אחר, וכולם תחת שרביטו של ספילברג בעמדת המפיק. הפרק הראשון עמוס מחוות (או שמא התחנפויות) לקלאסיקות של המאסטר; בעיקר ל"אי.טי" ול"מפגשים מהסוג השלישי" המתבקש. עד כה אדרבא.
העניין הוא שפרק הפתיחה הכה משמעותי של "מפגשים" מאכזב למדי. התקל העיקרי הוא ההרגשה שהכל כבר נעשה, והפעם הכל גם נורא סטרייטי. נדמה שמדובר בלקט של סרטי מד"ב מיינסטרימיים, שחובר לו יחדיו כדי לתת לנו רקע כללי על הז'אנר; מעין אלבום הלהיטים הגדולים. למרות כמה רגעים חינניים ביותר, קשה לדלות יותר מארבעים שניות שאינן תעתיק מדויק של סרט קודם. חסר מאוד איזה טוויסט חדש, לא ממוסד, קמצוץ של "לוכד החלומות" הפסיכי. נראה שעמוק בלב "מפגשים" מזדהה עם "היום השלישי" הרבה יותר מאשר עם מאלדר וסקאלי.
הדמויות בפרק, ראשי השושלות העומדות לתחזק את הסדרה כולה, מתקשות לעורר אמפתיה. מעט באשמת הטיפול השטחי לו הן זוכות והרבה בזכות הקריינות המנג'סת של אלי, נצר לאחת מהן, המסבירה בנימה מתקתקה מדי את מחשבותיהן ומניעיהן, ולא נותנת להן רגע שקט. אלי, למרבה הצער, תלווה אותנו עד הסוף המר.
העניין השלילי השלישי והאחרון הוא סגנוני. הלוק הכללי של הפרק הוא בי-מוביאי במתכוון, אבל במקום מגניב זה מעצבן, בעיקר בגלל השימוש העיקש באפקטים ממוחשבים על רקע בלו-סקרינים בולטים במפגיע. הערבוב הזה בין טכנולוגיות וזמנים מבטל את המחווה לסרטי העבר ויוצר קשקוש ויזואלי מטריד.
לטובת הסדרה ייאמר שהיא הצליחה לסקרן אותי ולשמור על תשומת לבי המלאה לאורך צמד שעותיה הראשונות (יותר מסרט קולנוע ממוצע), ובהחלט עוררה חשק לצפות בפרקים הבאים, חשק אותו מעט קשה לי להסביר. בוצעו כאן כמה בחירות אמיצות, כמו ליהוקו של ילד שמן לתפקיד שיהיה מרכזי בהמשך, כמו גם נשים עבות בשר בהתאם למראה המקובל באותה תקופה (47'), שימוש באלימות מפורשת ונוקבת, והצגת שבריריותו ונטייתו להזיק של הצבא כהנחת בסיס.
כדאי מאוד לקפוץ לאתר הסדרה, ולעבור שם על העצים המשפחתיים עמוסי המידע. לאחר צפייה בפרק או שניים תוכלו לשאוב מכך הנאה גדולה, ובדרך להחליט לראות עוד פרק. אם להודות על האמת, החיץ העיקרי עד כה בין "מפגשים" לכל תוכנית בערוץ הולמרק, היא חתימתו של ספילברג. קראו לי מכורה למותגים, אבל אני בסדרה הזאת אצפה.
* "מפגשים" משודרת בימים א-ה ב-20:30 בערוץ יס 2
שידורים חוזרים של פרקי השבוע בימי שבת מ-14:30
חוצן על הזמן
12.10.2003 / 11:27