צמדי משפחה מעולם לא היו כל כך קולים. הסיבה היא פשוטה ההייפ שנשפך על הווייט סטרייפס נזל מהצדדים ואיפשר לכל מיני ניצנים ללבלב. הנה בורכנו: בתוך חודש יצאו שלושה תקליטים של צמדי בעל-אשה/אח-אחות, שהסטרייפס בכל מקרה טשטשו את ההבדל ביניהם. הנה:
1. "Quasi - "Hot Shit
"האם אנחנו רוצים לחיות בעולם של יותר מדי הייפ, עולם יותר מדי מתומחר, של תדמית-מעל-חומר, עולם מתוכנת מראש, ממוחשב, לא-אישי, תאגידי, נשלט ובשיווק המוני? אנחנו לא...", כותבים קוואסי באתר שלהם, ומדגישים כי הם עצמם בשום פנים ואופן לא רוצים להיות עשירים או מפורסמים, ומקבלים את החלחלה מכך שזה מתקשר עם העובדה שהם בחרו לחיות את חייהם כמוזיקאים.
קוואסי מתפקדת כבכירה מבין שלוש להקות המשפחה שנסקור היום, היא קיימת עוד לפני הווייט סטרייפס, משנת 1993, ואוגרת כמות נכבדה של מעריצי אינדי. סם קומס (על הקלידים, הגיטרה והזמרה) וג'נט ווייס (על התופים) הספיקו במהלך הקריירה המשותפת שלהם להתחתן ולהתרגש, והם עדיין מנגנים ביחד. בעבר הם ליוו את אליוט סמית; ווייס מתופפת בלהקת הבנות הסופר-קולית סליטר קיני; וקומס, שמצטייר כאדם מחוק למדי מהתמונות, הוציא בשנה שעברה אלבום סולו, תחת השם בלוז גובלינס.
Hot Shit" הוא האלבום השישי של קוואסי. בהתאם לרוח התקופה קומס נותן כאן יותר בגיטרות ויותר בהשפעות הדרומיות, •
2. Gallowsbird's Bark " - The Fiery Furnaces
הפיירי פורנסז הם אח ואחות מברוקלין (במקור שיקגו), שמלהקות המשפחה של היום הכי מושפעים מהווייט סטרייפס, אבל מחזיקים, מצד שני, גם בסאונד הכי לוהט. אלינור (זמרה וגיטרה) ומתיו (הרבה דברים אחרים) פריידברגר (שם משפחה יחסית מצחיק) מרביצים גראז'-רוק פולקי ובלוזי, עמוק ומהנה, שגורם ללהקות כמו קינגז אוף ליאון להיראות הכי חנונים. כמו הסטרייפס, גם הכבשנים היוקדים לא הכי בעולם בקטע של בס, וההשפעה שלהם מהדטרויטים המצליחנים מצוינת לא רק בחדוות הגיטרות (שהיא פחות מהותית מאצל הסטרייפס) כי אם ברוח העניינים הכללית, שכוללת הרבה כבוד לרוק קלאסי בשיתוף הלך מחשבה ניאו-פאנקי.
אלינור עצמה היא זמרת הכי קולית, וקראתי ב"פייס" שבעברה היא עבדה בטלמרקטינג של המפלגה הרפובליקנית. היכולות הווקאליות שלה, יחד עם כשרון הכתיבה המשותף, יוצרים אלבום רחב, מעניין ושנון, שהוא ללא ספק אחד הבולטים של השנה. מי שנוסע עכשיו לאנגליה יכול לתפוס אותם מחממים את הוט הוט היט. קחו את "I'm Gonna Run" ו-"Tropical Ice-Land" כשתי המלצות מנצחו
3. "Mates of State - "Team Boo
מייטס אוף סטייט הם האופציה הכי קלילה מבין להקות המשפחה להיום. ג'ייסון המל וקורי גארדנר הם בעל ואשה, שקיימים מ-1997 והתחתנו ב-2001 אז גם עזבו את עבודות היום שלהם (מורה וחוקר סרטן יכול להיות שזאת בדיחה) והחליטו להקדיש את כל כולם להופעות ולהקלטות. זהו האלבום השלישי שלהם, והוא, כמו קודמיו, מכיל אינדי-כיף פאנק-פופי (עם השפעות שלא ייאמנו של אימו) רווי אורגן ונטול גיטרה כמעט לחלוטין. הקטע הוא בשמחת החיים, באווירת הסבודי ובהרמוניות המשובבות.
יש זוגות שנהנים להפיץ לכל עבר את פרופגנדת הקוצ'י מוצ'י שלהם. מייטס אוף סטייט מנתבים את זה למוזיקה, וזה באמת חמוד ברמה שקשה לשאת. הם נהנים לקחת כל מיני רעיונות ומקטעים שונים ולהדביק אותם לקטע אחד של 3 דקות, ואיכשהו זה יוצא קביל. "Team Boo" הוא אחד האלבומים הכי מחויכים וקורנים של השנה, ואם אתם לא יכולים לעמוד בחום והאהבה, על תיכנסו למטבח שלהם. מי שמקבל חררה מעודף סבבה, עדיף שיסתובב. אזהרה אחרונה (תקליט מעולה).
