ספרדי כפול

על פניו, היית מצפה שסרט שמתאר את עולמם של שבעה גברים ספרדים יכיל מוטיבים כמו מיניות לטינית, אדיקות דתית, מזג סוער, נשים יפות, עיצוב מרהיב ואולי גם כדורגל. אבל מי שמצפה לסרט של אלמודובר צפוי לאנטי-קליימקס אחד גדול. "ימי שני בשמש" הוא סרטו השלישי של פרננדו לאון דה ארנואה, הוא מתרחש בויגו שבספרד, ורוב הגיבורים בו הם דווקא גברים דהויים בשנות הארבעים לחייהם, שהפסיקו לזיין, מובטלים כבר שלוש שנים, והקתוליות מהם והלאה. האשה היחידה בסרט היא יותר "היתה יפה" מאשר יפה, והעיצוב בסרט מזכיר את "גשם של אבנים" של קן לואץ'.

סנטה, חוזה, לינו, ריקו, ריינה, אמאדור וסרגיי הם חלק מקבוצת עובדים שפוטרו לא מזמן מהמספנה המקומית. מתוך השבעה, ארבעה הפסיקו לחפש עבודה, אחד פתח בר, אחד עובד כטכנאי ביטחון, ועוד אחד מנסה לצבוע את השיער, ללבוש את הבגדים של הבן שלו וללכת לראיונות עבודה. מתוך הארבעה שהפסיקו לחפש עבודה, סנטה עדיין מזיין ומאמין בסולידריות, ועוד יש לו כוח לריב עם הרשויות. חוזה, בניגוד אליו, מתוסכל תמידית, מקנא באשתו כי היא זו שעובדת (בעבודה המחורבנת של למלא קופסאות טונה), והפעולה הכי משמעותית שהוא יכול לעשות זה לריב עם האיש מהבנק. כפי שמרמז כותר הסרט, גיבוריו לא עושים הרבה.

ולמרות ש"ימי שני בשמש" יכול היה להיות טרגדיה, לאור הנושאים הכבדים והמדכדכים שבהם הוא עוסק, לא מדובר בסרט טראגי, וזאת בגלל הווליום המאופק שלו. סרט שהוא דיוקן של האבטלה עלול להיות מזעזע, כמו האבטלה עצמה. אבל "ימי שני בשמש" לא מפחד מנושאים כמו עוני, גלובליזציה, סולידריות ואלכוהוליזם, ולכן כל אלה לא מוצגים בגדר "תופעה", אלא פשוט נמצאים שם. הוא גם לא מתעניין באשמים ולא מחפש פתרון. חלק מהגברים שורדים וחלק לא. חלק מוצאים עבודה, חלק מסתדרים עם חלטורות, חלק ממשיכים לזיין, חלק ממשיכים לפנטז על זיונים, חלק שותים (אבל לא נהיים אלכוהוליסטים) - וחלק לא.

בהשוואה לסרטים קודמים שעסקו באבטלה - למשל "רוג'ר ואני" ההיסטרי של מייקל מור, שחיפש את האשם העיקרי במצב, או "ללכת עד הסוף", שהוביל להפי-אנד שבו המובטלים זכו בתחרות שירה וריקודים - "ימי שני בשמש" הוא לא סרט מטמטם ולא אובססיבי, אלא סרט שפוי ביותר. זו החולשה שלו וזה היופי שלו. הדרמות שלו מרגשות במידה, הצחוקים שלו משוחררים ממוסרנות, והשחקן הראשי, חוויאר ברדם (ששיחק את השוטר הנכה ב"אהבה בשר ודם") נותן תפקיד מעולה.

"ימי שני בשמש" גבר על "דבר אליה" והתחרה בקטגוריית הסרט הזר באוסקר 2002, אבל לא הגיע אל המועמדות הסופית. ואכן, בטקס שבו מייקל מור מתבכיין קבל עם ועדה, אין לסרט כמו "ימי שני בשמש" הרבה מה לחפש.