כאילו דא בריבוע

אני מאוד אוהב גיבורי על. כל סרטי הספיידרמן/דרדוויל למיניהם, שזכו לביקורות צוננות עד קטלניות בשנים האחרונות, התקבלו אצלי בעיניים פעורות – קצת דבילי, אבל זה מה יש. לכן התרגשתי עד מאוד כשגיליתי סרט שגם משלב שבעה גיבורי על ספרותיים, גם מבוסס על קומיקס של אלן מור, וגם מפגיש בין שון קונרי לניקיטה (פיטה וילסון). מה יכול להיות טוב יותר? אבל פחות או יותר בדקה העשירית ב"ג'נטלמנים מובחרים" של סטיבן נורינגטון, הבנתי שמכל הדברים המופרכים שראיתי בזמן האחרון, הסרט הזה הוא המופרך ביותר. אין בכלל תחרות. בעצם, לא מדובר ממש בסרט במשמעות הרגילה של המילה, אלא ב-B-Movie מטורף שהיה גורם אפילו לאד ווד להרים גבה.

הסיפור, שמבוסס על קומיקס ממש מעולה, הולך בערך ככה: סוף המאה ה-19, העולם נמצא בסכנה נוראית בגלל כל הטכנולוגיות שפותחו על ידי הרעים. סוכן מסתורי (ריצ'רד רוקסבורג, ששיחק בעבר את שרלוק הולמס, עושה הסבה מקצועית) מנסה לגייס לשורות האימפריה הבריטית המהוללה שבעה גיבורי על ספרותיים כדי לעצור את כל הזוועות שבדרך. שבעת המגויסים "המובחרים" הטריים הם ערפדית, קפטן נמו (כולל הצוללת), דוריאן גריי (כולל התמונה, משוחק בידי סטיוארט טאונסנד, שעושה חיקוי לא ייאמן של ג'וני דפ), ד'ר ג'קל (ומיסטר הייד), האיש הבלתי נראה, אלן קווטרמיין של הגארד, ותום סויר (לא לגמרי ברור איך תום סויר הוא גיבור על, אבל כנראה שבכל זאת היו צריכים איזה אמריקאי).

שון קונרי משחק את אלן קווטרמיין, הצייד וההרפתקן הנודע הנקרא אל הדגל, אחרי שמסתבר ש"הרעים", ובראשם הדמות המרושעת של הפאנטום (אוי, תראו, עוד גיבור ספרותי), רוצים להרוג את כל מנהיגי אירופה ולגרום כך למלחמת עולם. קונרי מתלבט לו במבטא סקוטי בסוואנה האפריקאית, אבל אחרי שהוא מותקף, הוא מחליט לעזור בגיוס גיבורי העל. מכאן העלילה הופכת למופרכת יותר ויותר, עם חורים שדרכם אפשר היה להכניס לפחות עוד שני סרטים. הרי לפניכם רשימה חלקית מאוד של קטעים שונים, שהופכים את הסרט לקאלט האולטימטיבי:

1) מיסטר הייד נראה כמו שילוב של איש ושווארמה. באחד הקטעים, כשהוא נלחם בשווארמה הרעה, מגיע קפטן נמו וחותך את השווארמה הרעה בסכין. חסרה רק הפיתה.

2) הערפדית ("ניקיטה" שמצאה את ייעודה האמיתי), שמתחרפנת לה מכל טיפה של דם, עוברת הסבה לא ברורה באמצע הסרט ומתחילה לטפל בפצועים מדממים, בלי לתת אפילו ביס קטן.

3) אחרי שהצוללת של נמו מתפוצצת לה באמצע הים, השווארמה האנושית שוחה, מזיזה ידית לא ברורה, ומרוקנת את המים – כשהם עדיין בתוך הים.

4) הכניסה המופלאה של הצוללת נאוטילוס הענקית אל תוך ונציה, העיר שבקושי אפשר להעביר בה גונדולה. אחר כך הצוללת עוברת למונגוליה (?!).

5) הזקן של קפטן נמו (המגולם על ידי נסר-א-דין שאה, אושיית בוליווד ידועה).

6) בסוף, מבטי ההלם המוחלט על פני הצופים.

בסרט מאזכרים את העובדה ש"אפריקה לא תיתן לאלן קווטרמיין למות". ואני מצאתי את עצמי קרוע מבפנים: מצד אחד, התפנית המוצלחת הזאת מספקת סיכוי לסרט המשך – שעשוי להיות מטופש כמעט כמו זה. מצד שני, לטובת הקריירה העתידית של שון קונרי, אני חייב לצאת בקריאה נרגשת: אפריקה, בבקשה, הניחי לקווטרמיין להתפגר.