חשישניקים

בוויכוח הער על הפקות מקור בטלוויזיה נראה שערוץ 3 בכבלים יוצא הכי טוב, לא במובן של עמידה במכסה אלא משום שהפקות המקור שלהם - גם הבידוריות (גיא פינס, יצפאן) וגם הדרמטיות ("שבתות וחגים", "ראשון בדרמה") - כבר מזמן הוכיחו את עצמן והיו לעוגנים. "ראשון בדרמה" רצה כבר שבע שנים כבמה המסודרת היחידה לסרטי טלוויזיה עלילתיים, ולפרנסי איי.סי.פי מגיע הרבה כבוד על החזון, ועוד יותר מזה על ההתמדה.

יש הרבה דברים טובים להגיד על "הללויה", יריית הפתיחה של "ראשון בדרמה" בעונתה החדשה, אלה העיקריים שבהם. הרעיון בבסיס התסריט (של עודד רוזן) הוא חמוד ורב פוטנציאל: מסע הזוי בעטיפה אירוויזיונית נוסטלגית מתוך מניע סנטימנטלי. הבמאי דני סירקין מממש את הפוטנציאל בכישרון רב. הוא מנצל היטב את מה שלמדבר יש להציע – מהתבוססות בדיונות נוסח "גבעות חלפון" ועד העמדה של "ג'ינגיס חאן" על מצוק נוסח "פריסילה מלכת המדבר", שולט היטב בקצב של המסע, יודע מתי לעצור (הסצינה המצוינת שבה טל פרידמן עוצר את הוואן הכתום, לוקח את הבלונדה לסיבוב ומשאיר את החייל הסטלן שלו עם ההיפי הממורמר והמדליק אורי גוטליב) ומתי ללחוץ על הגז; ובדרך כלל מפעיל היטב את שחקניו. צוות השחקנים, מוכרים כאלמונים, עושה עבודה מצוינת. מוטי גלעדי ומרים פוקס בתפקידי אורח הם הברקה. גלעדי (לא רק קומיקאי אלא גם אחד ממבצעי "יבוא יום", אחת המבוכות האירוויזיוניות הישראליות היותר גדולות) זוכה לשחק ויוצא משעשע, פוקס לא אומרת מילה אבל לכולם ברור למה היא שם – להעלות את זכר גברת צ'יבוטרו, מהאייקונים של אותה תקופה שהסרט מתרחש בה.

ויש כמה דברים פחות טובים. הגבול בין הטוב לפחות טוב הוא לעתים קרובות מאוד דק: מבחינת התסריט הסרט נע בין חינניות לדביליות (הבחירה לקרוא לדמות של טל פרידמן מגן דוד, למשל, היתה בעיני מגוחכת; לעומת זאת, הבחירה לעשות אותו ג'אנקי של הקלטת ההצבעה באו"ם היתה מבריקה), מבחינת בימוי השחקנים הוא נע בין קומיות מוצלחת להגזמה מגוחכת (הנטייה הזאת לגרוטסקה באה לידי ביטוי ב"שתי דקות מפראדיס" שביים סירקין והוצגה ב"ראשון בדרמה" בשנה שעברה). ההבדל בין הקטבים הוא לא ברור אלא מבוסס על ניואנסים. עם שחקנים פחות טובים יכול להיות ש"הללויה" היתה יותר דבילית מחיננית, יותר מגוחכת ממצחיקה, אבל מכיוון שהיא נהנית ממשחק מצוין של רוב משתתפיה, אם לא כולם, ומכיוון שחוץ מהנטייה לגרוטסקה הבמאי עושה עבודה מצוינת, החיוך בסופה לא נמחק כל כך מהר. יש אפילו שמרחיקים ואומרים שהיא תצבור לעצמה מעמד פולחני. דבר אחד הרס את הטעם הטוב בתום הסרט: למה היה צריך להריץ את הכתוביות על רקע השיר הכל כך דוחה של הדורבנים "בסך הכל רציתי לבדוק לך ת'מנוע"? נכון, זה פרט פצפון, אבל אלוהים, כידוע, נמצא בפרטים הקטנים.