דיזיינר פאנק

כדי לספק את רעב המעריצים הוציאה אווריל לאבין די.וי.די בהופעה חיה בשם “My World”. הדי.וי.די צולם בהופעה של לאבין בבאפלו, ניו יורק, במאי האחרון, בסוף סיבוב ההופעות שלה בצפון אמריקה שנשא את השם “Try To Shut Me Up” (לטובת המגיבים ויתרתי על הבדיחה המתבקשת). ההופעה מתחילה ב"סקייטר בוי", וכבר על ההתחלה מורגשת תרמית הפאנק הגדולה. לא פאנק ולא חגורת ניטים – האנרגיות על הבמה שואפות לאפס. טיפת זיעה אחת לא עפה ממצחה של לאווין לאורך כל ההופעה. היא מטיילת מפה לשם על הבמה הענקית והריקה, מסתכלת על הקהל במבט נוגה ומהורהר, הכל סטרילי, מאופק, וגם כשהיא בועטת באוויר מפעם לפעם זה נראה דיזיינר-פאנק לגמרי. האמת שזאת בכלל בושה לדבר על אווריל לאבין במושגים של פאנק, אבל היא הצמידה לי אקדח לרקה.

לאווין עוברת על כל להיטיה הגדולים, אחד אחד – הקהל צוהל, היא נראית מבואסת. זה הקטע. ומכיוון שזה הקטע, לא פלא שהרגע המוצלח ביותר בהופעה הוא הבלדה המרגשת “I'm With You”. בשיר הזה זה סוף-סוף נראה במקום שהילדה כל כך שקטה ועצובה ולא חופשיה ומתפרעת כמו שרוק-צ'יק – כפי שהיא מגדירה את עצמה – צריכה להיות.

ברגע של נדיבות יוצאת דופן ומתוכננת היטב מעלה לאווין לבמה נער ונערה מהקהל. "אהלן Dude, איך קוראים לך?", "ג'ייסון". "בן כמה אתה?". "16". "Awesome. ואיך קוראים לך?". "אשלי". "בת כמה את, אשלי?". "בת 14". "Awesome”. אחרי שלאווין מסכמת שכל העניין הוא Awesome לגמרי (מה שמקשה להסביר למה היא נראית כאילו היא באמצע מבחן מדכדך במיוחד בלשון), היא מבקשת מג'ייסון ואשלי (שדווקא נראים כאילו הם זה עתה זכו ביופלה בלאק-ג'ק) לשיר איתה את “Complicated”. הם מתרגשים, נבוכים, נראים מטומטם ומזייפים נורא, ולידם הופכת לאווין אוטומטית לזמיר עם פני מלאך – המשימה הושלמה. כולם מרוצים.

חוץ מההופעה הזאת יש בדי.וי.די גם תמונות, חמישה קליפים, פספוסים, סרטון מאחורי הקלעים בו רואים את אבריל והחבר'ה נוסעים על סקייטבורדים, מבקרים בלונה-פארק ומריצים קטעים וכו'. ולכל זה מצורף גם דיסק נוסף - אי.פי שמאגד כמה קטעים בהופעה חיה.

עיקר העניין באי.פי הוא הקאוורים שבחרה לאווין לבצע, אותם ניתן למצוא גם בהופעה עצמה. האי.פי נפתח בביצוע חי, רועש ומרשים למדי ל”Fuel” של מטאליקה, בו הופכים אווריל ונגניה ללהקת היהודים למשך שלוש וחצי דקות. דווקא הביצוע ל”Basket Case” של גרין דיי מהופעה חיה בדאבלין, שהיה אמור להוכיח שאווריל היא באמת פאנק-רוק כמו שהיא טוענת, מאכזב ונשמע לא רק לא אמין, אלא גם לא מלהיב, ו”Basket Case” הוא שיר שבאמת קשה לו לא להלהיב. תנו לנינט טייב סיבוב עליו ותראו מה יקרה.

ואחרי כל זה מחליטה לאבין לתת את כוחה גם בקלאסיקה ”Knockin' on Heaven's Door” שכתב בוב דילן. רבים וטובים כבר ביצעו את השיר הזה – אריק קלפטון, רנדי קרופורד, ג'רי גרסיה, סיסטרס אוף מרסי, גאנס נ' רוזס. יש שיאמרו שהגיעה תורה של לאווין, אחרים ודאי יתמרמרו על החוצפה בה מרשה לעצמה הצוציקית הזאת לגעת בנכס קנוני כה כבד-משקל של תרבות הפופ. לאווין, כרגיל, פועלת על אוטומט ולכן יוצא לה ביצוע נטול רגש ומאוד בעייתי. למרות זאת, אין ספק שמעריציה הזילו דמעה. והרי זה כל העניין. בסופו של דבר, כל מארז הדי.וי.די המפואר הזה פונה ספציפית למעריצים האדוקים של לאווין, והם ודאי יתענגו על הביצוע, כמו גם על כל פיפס אחר. אז הכל בסדר.