נתיבה כותבת יומן

חידה: איך נקרא סיפור שמספרים עוד מימי הפלמ"ח, שבכל פעם שמספרים אותו נוספים לו פרטים נוספים, ושלדן בן אמוץ וחיים חפר יש חלק חשוב בהמצאתו? תשובה מס' 1: צ'יזבט. תשובה מס' 2: נתיבה בן יהודה. תשובה מס' 3: שתי התשובות נכונות. התשובה הנכונה היא 3, אבל אם באופן אוטומטי עניתם 2, זה לא נורא בכלל וגם לא מפתיע. במילה צ'יזבט אין כל כך איפה להיתקל היום. חוץ מאשר, אולי, באחד ממופעיה התקשורתיים הרבים של נתיבה בן יהודה.

באחת הסצינות ב"נתיבה", הסרט התיעודי שעשתה עליה לינה צ'פלין, מספרת נתיבה בן יהודה שהיא מרגישה זקנה מהיום בו נגמרה מלחמת 48'. יותר מחמישים שנה, מאז גיל עשרים, היא מרגישה כאילו החיים נגמרו. אבל כשצופים בה מהצד, נדמה ההפך הגמור: נראה כאילו החיים האמיתיים מבחינת נתיבה בן יהודה אמנם נגמרו בגיל עשרים, אבל דווקא לכן היא נשארה תקועה בגיל הזה מאז ועד היום. כל מה שנתיבה בן יהודה עושה היא עושה בהתלהבות של נערה מתבגרת, ונראה שגם ברמת הבגרות הרגשית של ילדה בת עשרים.

ההישג התיעודי הגדול ביותר של צ'פלין בסרט, נדמה לי, הוא החדירה עם מצלמה אל דירתה של בן יהודה בירושלים. בתחילת הסרט מספרת נתיבה שבשיאה, היו לה 17 חתולים בדירה; כמחציתם חתולים זכרים לא מסורסים. כידוע לכל חובב חתולים, זכר לא מסורס נוהג לסמן טריטוריה באמצעות שתן מרוכז ועז ריח. אבל נתיבה בן יהודה, המבינה ללב ולליבידו, לא יכלה לסרס אותם. לכן, עד מותו של החתול האחרון לפני מספר חודשים, היתה הדירה מלאה בקרטונים שייספגו את הסימונים של החתולים. לנתיבה זה לא כל כך הפריע. לפעמים זה אפילו מנע מאורחים לא רצויים לבוא הביתה ולהישאר.

למרות כל המחסומים האלה, צ'פלין הצליחה להיכנס לבן יהודה לדירה. וההצצה אל הדירה היא גם מבט אל נפשה של הדיירת. הדירה הקטנה גדושה מדפים וארונות, בהם נשמרים בין היתר כל כתביה של בן יהודה על גירסאותיהם, כל החומר העיתונאי שפורסם עליה וגם כל הגיליונות של "טיים" מגזין מאז שנות השישים ועד היום. בסלון יש לבן יהודה 3 טלוויזיות, אחת מהן מקולקלת והשתיים האחרות פתוחות – כל אחת על ערוץ אחר. על הקיר תלויה סדרה של פוסטרים מבית היוצר של מחלקת הזיכרון הלאומי של העיתונים הגדולים: רבין, גנדי, אריק שרון ועזר ויצמן הפלמ"חניקים, כשלצידם עפרה חזה והנסיכה דיאנה. אובססיבית? טינאייג'רית נראה לי הולם יותר. כמו נערה מתבגרת, בן יהודה אוספת חומר על מושאי הערצתה, אלא שבמקום MTV והמורדים, הגיבורים שלה נמצאים ב-CNN ובמחתרות.

אחד ממושאי ההערצה שלה, כפי שאולי הובן כבר, הוא נתיבה בן יהודה עצמה. בעיני עצמה נתיבה בן יהודה היא מיתוס, ויש לה חלק נכבד ופעיל בבנייה וטיפוח של המיתוס הזה. כמו ידידה למילוני העברית המדוברת דן בן אמוץ, בן יהודה עסוקה במשך רוב חייה בצ'יזבוט עצמי. גם מול המצלמה של צ'פלין היא עושה זאת, במהלך ביקור בצפת למשל. בן יהודה, כך בן יהודה מספרת, היתה ב-48' המפקדת של הדווידקה, התותח שעשה יותר רעש מנזק ושהפך לאחד מהחבר'ה. אבל מבלי משים, תוך כדי סיפור, חושף לרגע הביקור בצפת גם נושא שהסרט כמעט ולא נוגע בו: פשעי מלחמה שביצע הפלמ"ח – כולל, מן הסתם, חברים טובים מאוד של נתיבה - שהתקבלו אז כמובנים מאליהם ושמאז הושתקו והפכו למושא מחקר שנוי במחלוקת של היסטוריונים חדשים. בן יהודה מספרת שם איך קצין המודיעין של הגדוד שלה שבר את הגולגולת עם טוריה לשמונה שבויים ערבים. כשהגיע תור התשיעי התחילה נתיבה לבכות, ובזכותה חס עליו הקמ"ן רך הלב ולא הרג אותו.

הסיפור הזה מוצג כמשהו יוצא דופן, אבל ברוח הכללית של הסרט הוא הופך לעוד פרט פיקנטי בסיפור הכללי שהוא נתיבה בן יהודה. חוץ מאשר בבית ובצפת, צ'פלין עוברת עם בן יהודה בבית הקברות בזמן לוויה של פלמ"חניק, בכליל אצל בתה וחתנה, בבית הקפה בירושלים לשיחה (מרתקת וקצרצרה) עם נכדה שלא רוצה להתגייס, וגם באולפן הרדיו ממנו בן יהודה משדרת בכל יום ראשון בלילה. מכיוון שבן יהודה היא אישה כריזמטית ומלאת אנרגיה, היא מצליחה לשמור על מתח חיובי עם המצלמה ועם הצופים. אבל זאת לא חוכמה; היא עושה את זה כבר שנים. השנה היא היתה אפילו מועמדת לתואר אשת השנה ברדיו. אבל בסופו של דבר ובסופו של הסרט, השאלה העיקרית שמנקרת היא: למה בעצם היה צריך את הסרט הזה?

לא רק אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת. בראיון שנערך עמה לפני כמה חודשים באחת מתוכניות חמש אחר הצהריים בטלוויזיה, עם צאת הסרט להקרנות בסינמטקים, אמרה בן יהודה שהיא באמת לא מבינה למה עשו עליה סרט. עליי כבר דיברו מספיק, היא אמרה; אם אתם רוצים לעשות סרט מעניין באמת, תעשו סרט על סבא שלי. עליו אף אחד עוד לא דיבר. קשה להאשים את נתיבה בן יהודה בצניעות, אבל ברוח הפלמ"ח אפשר בהחלט לייחס לה מידה של דוגריות. אם גם היא מרגישה שהפרק שלה בילקוט הכזבים נופח הרבה מעבר לגודלו הטבעי, לא נותר אלא להסכים.

* הסרט "נתיבה" ישודר בערוץ 8 ביום ראשון בשעה 21:00