מהמקרר לכיריים ובחזרה

רווחת הדעה שהנורבגים הם סקנדינבים, וסקנדינבים הם טיפוסים בלתי פוריטנים שאוהבים מין. מכיוון שהספקתי כבר לחבב במאי פיני, ליהנות מקולנוע שבדי וללמוד להימנע מאומללויות דניות שלא ניתן להביען במילים, הפצתו של "סיפורים מהמטבח", סרטו החדש של הבמאי הנורבגי בנט האמר, נראתה לי אירוע מסקרן ומשמח למדי. ואכן, ארבעה גברים בגילאי ה-40 עד 60, שחזור תקופתי של שנות החמישים כולל פסקול, וגישה אנטי-מדעית הוכיחו את עצמם כמתכון טוב לדרמה קומית לירית ומשובחת למדי.

"סיפורים מהמטבח" נפתח בסצינה מושלגת. איש משמר הגבול הנורבגי עומד מחוץ לבוטקה על גבול נורבגיה-שבדיה וצופה בתמיהה מאופקת בצי מכוניות שבדיות זהות וירוקות שנושאות קרוואנים זהים וירוקים. סצינת פתיחה יפה עם נימה אבסורדית של משמר הגבול הנורבגי, עיצוב מושלם של מכוניות משנות החמישים, נוף עתיר עצי מחטים ומצב כללי של שקט. בהמשך מתחוורת הסיבה לדהירתם האיטית של השבדים לכיוון נורבגיה. זהו שלב נוסף בייעול שיטות העבודה של עקרת הבית השבדית. על פי מחקר שנעשה בשנות הארבעים, בשנה שבדית ממוצעת צועדת עקרת הבית השבדית הממוצעת ברחבי המטבח מרחק ששווה למרחק בין שבדיה לקונגו. עד שנות החמישים השבדים שיפרו את התנאים במטבח וצמצמו את הקילומטראז' השנתי באופן ניכר. השלב הבא בתוכנית, כמובן, הוא עידונה ושיפורה של השיטה המדעית על ידי צפייה בהרגלי המטבח של הרווק הנורבגי הערירי.

אם זה נשמע מפחיד, מצחיק או אידיאולוגי בעליל, הצד היותר משכנע של הסיטואציה הוא קורות הימים של סקנדינביה. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, ואכן, אפשר למצוא בארכיון מס ההכנסה השבדי עדויות לאנשים שבמשך תקופה מסוימת הרוויחו את לחם חוקם כשעבדו במחקר הנ"ל. בניגוד ליצירתיות וההמצאה של הז'אנר המתכנה מוקומנטרי, האבסורד של "סיפורים מהמטבח" נעוץ בפסיכיות הקטנונית של ההיסטוריה.

שני גיבוריו של הסרט - פולקה, החוקר השבדי, ואיזאק, מושא המחקר הנורבגי - לא מלהגים רצף תסריטאי שנון, אלא מקמצים בדברים. "סיפורים מהמטבח" מתבסס על סיטואציות טובות וצילום שיגעון, כי בסך הכל אין הרבה מה להגיד (קחו לדוגמה סצינה של בדיקה רפואית שגרתית, שבה הרופא מחזיק סטטוסקופ ביד וסיגריה בפה). לאט-לאט נרקמת חברות יפה בין פולקה לאיזאק. איזאק מלמד את פולקה לשתות, ובסוף הם אפילו חוגגים יום הולדת ביחד, כשבדרך יש אפילו סצינה קצת הומואית שקשורה לאמבטיה החודשית של איזאק. כל זה משמח למדי, ואפילו מעורר את קנאתו של חברו הטוב של איזאק, אבל הבעיה היא שהחברות הזו מפריעה למחקר המדעי, ולכן הבוס השבדי מתערב ומכניס לקונפליקט הקטן הזה את האחריות המקצועית. הסוף, אם תהיתם, הוא סוף טוב וגם סוף עצוב.

"סיפורים מהמטבח", שנבחר לייצג את נורבגיה בקטגוריית הסרט הזר באוסקר, בהחלט הולם את משבצת הסרט הזר, שמאופיינת בסרטים "קטנים", "הומאניים", עם שחקנים "לא מוכרים". אבל מעבר לאפיונים הז'אנריים הללו, סרטו החביב של האמט הוא מלאכת שחזור מדהימה של שנות החמישים, בלי התלהמות מוגזמת, בלי זיוני מוח רטרואידים ועם 200 אחוז עיצוב חלל. בסך הכל מדובר בקומדיית אווירה בווליום נמוך, בלי פרצופיאדה ובלי שנינויות מחוכמות. סרט עדין וחכם, פלוס סיפור אנושי, פלוס לעג לשיטה באשר היא שיטה. אוכל, שתייה, גבר, גבר.