פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ג'נדר בלנדר

      נופר קידר על המטעמים הפוליטיים שרקחה ג'ודית באטלר באוניברסיטת תל אביב


      אחרי שנים של נסיונות שידול מכמירי לב מצד האקדמיה, התרצתה לבסוף ג'ודית באטלר לפני החוג ללימודי מגדר ופורום הנשים של אוניברסיטת תל אביב והתייצבה בקמפוס. באטלר אמנם מתעבת מעומק לבה הגדרות מוחלטות, ובכל זאת - מדובר בתיאורטיקנית הקווירית החשובה ביותר עלי אדמות.

      ביקורה של באטלר הוא האירוע האקדמי ההורמונלי ביותר שהתקיים כאן מזה שנים. לשווא ביקשו אנשי הביטחון לפנות את המעברים ואת צידי האולם, שהיו עמוסים ודחוסים עד להתפקע במעריצות, פליטות מאירועי גדר ההפרדה ושלל אנשי אקדמיה וקווירחנה. נסיונות הפינוי נענו בקריאות "מדינת משטרה" עד שבאטלר, שסירבה לקבל כסף על ההרצאה בשל העובדה שהאוניברסיטאות ממומנות על ידי המדינה, הבטיחה לערוך הרצאה נוספת למחרת היום.

      ג'ודית באטלר מקיימת מזה שנים סדר יום קווירי שמתחיל עם ערעור סדרי עולם בבוקר, כתיבת ספר בצהריים ומאבק בעוולות חברתיות לעת ערב. אין להתפלא, אם כן, כי למשמע דברי רקטור האוניברסיטה, פרופ' שמעון ינקלביץ', שהכריז באנגלית רצוצה כי אין לערב בין פוליטיקה ואקדמיה, כבשה באטלר את ראשה בידיה בחוסר אמון. הרקטור, שמשום מה התעקש להיכנס באקדמאים שתומכים בחרם על קולגות ישראלים, לא ידע מאיפה זה בא לו כשהקהל העצבני ממילא שיסע אותו בפרצי צחוק ובקריאות בוז קולניות.

      "יש לי הרגשה שהאירוע כבר קרה", אמרה באטלר בסרקסטיות לאחר שינקלביץ' נטש את האולם, והבהירה כי היא עצמה היתה מראשי התומכים בחרם. בניצוץ אקטיביסטי מובהק לא הצליחה באטלר להתאפק והפכה את השלט עם שמו של הרקטור על השולחן, פעולה שעוררה בקהל פרץ עליצות נוסף.

      אף אחד לא הופתע לשמוע שבאטלר הגיעה לאזורנו המפורק במסגרת FFIPP, קבוצת אינטלקטואלים פלסטינים ויהודים שפועלת לקידום השלום באזור. וזה בדיוק לב העניין, כי בעיני באטלר אי אפשר להפריד מחקר מביקורת, זו אינה ניתנת להפרדה מעשייה פוליטית, וחוזר חלילה. באטלר חושבת שהישועה תגיע כשנבין שיש קשר ישיר בין דיכוי חברתי-פוליטי לבין דיכוי מגדרי. עד לזמן מתן ההרצאה היא כבר הספיקה לעמוד על טיבן של קבוצות נשים פעילות כמו "אחותי", "קואליציית נשים לשלום" ו"נשים בשחור". כשהזכירה את "כביסה שחורה", קבוצת לסביות והומואים למען שינוי חברתי, האולם רעד מתשואות.

      מסקנה: הכל קשור. אין כמו דיון במגדר (ג'נדר בלעז) כדי להראות עד כמה פועלת החברה לדיכוי אלה שאינם מתאימים למוסכמות שאותן היא עצמה מייצרת. "כל חיי עסקתי בשאלה מה או מי נחשב לאנושי", אומרת בטלר: "אם תשקלו את הנורמות הקובעות מי נחשב לבן אנוש, תראו שהן גם קובעות מי אינו נחשב ככזה". רק מי שמשתייך למגדר מסוים יהיה כלול במשפחת האדם, אך להיות מחוץ לגבולות מגדריים או ביניהם פירושו לחיות חיים בלתי נסבלים. אפליה מגדרית פירושה באופן מסורתי העלאת נשים על המוקד, בעיקר אם הן עניות וצבעוניות. אבל שריפת מכשפות כבר אינה נחלתן הבלעדית של נשים ופמיניסטיות, אלא גם של אנשים שזהותם המינית מאיימת על יסודות החברה הסטרייטית. באטלר מתכוונת להומואים וללסביות, כמובן, אבל הקדישה את עיקר דבריה לטרנסג'נדרים - אלה שבוחרים לחצות גבולות ולנהל את חייהם בגוף אחר (גם אם לא עשו ניתוח לשינוי מין או נטלו הורמונים). באטלר מספרת שסמוך לביתה בקליפורניה נמצאה גופת נער שהוכה עד מוות רק בשל העובדה שיצא מהבית לבוש בחצאית. כמו נטילת חייהם של ברנדון טינה, מתיו שפארד וגוון ארונהיו, הרצח הזה נראה לה רק חלק משרשרת פעולות שנוקטת החברה כדי "לתקן" אנשים שמיניותם אינה תואמת לנורמות המגדריות, נשיות או גבריות.

      בשורה התחתונה, הבשורה על פי ג'ודית באטלר היא שכל אחד יכול להיות קוויר - כלומר חריג, לא נורמטיבי. גם אם נראה שאין בכוחן של מילים להפוך עולמות, בשלב ראשון יכולה כל אחת לפחות לשנות את דפוסי החשיבה הסטנדרטיים. בשביל זה אפילו לא צריך להיות קצין בצבא ההגנה.