אתמול (רביעי) נפתח פסטיבל הקולנוע הבריטי, שמתקיים זו השנה הרביעית, בסינמטקים של חיפה וראש פינה. היום הוא ייפתח בארבעת הסינמטקים האחרים תל אביב, ירושלים, שדרות ונצרת ובסך הכל יציע עשרה ימים של קולנוע בריטי מגוון. יהיו בו סרטים ישנים וחדשים, עלילתיים ותיעודיים, שחלקם יופצו בהמשך להקרנות מסחריות רגילות (כמו למשל "אמא", "צעירים, יפים ומבריקים", "הזר" ו"נערה עם עגיל פנינה", בהם נדון כבר בהזדמנות אחרת), ומרביתם יוקרנו באופן חד פעמי במסגרת הפסטיבל. הנה כמה מהסרטים שכדאי לשים אליהם לב.
דוקומנטריים
"איילין וורנוס מכירתה של רוצחת סדרתית" (92') ו"איילין: חייה ומותה של רוצחת סדרתית" (2003) -
"איילין וורנוס מכירתה של רוצחת סדרתית" של ניק ברומפילד (האיש שעשה את "קורט וקורטני" השערורייתי, שחוקר את האפשרות שמותו של קורט קוביין לא היה התאבדות, אלא רצח, ושקורטני לאב היא זו שעומדת מאחורי קונספירציית הרצח) הוא סרט שנעשה לפני 12 שנה, ועוסק בסיפורה של איילין וורנוס זונה שרצחה שבעה מלקוחותיה ונמכרה לתקשורת בתור הרוצחת הסדרתית הראשונה בעולם. את וורנוס אנחנו פוגשים בכלא בפלורידה, מחכה לכיסא החשמלי, והסרט מעלה שאלות לגבי שחיתות רשמית והטענה שהודבקה תווית של "רוצחת סדרתית" על הנאשמת כדי לשווק אותה לציבור האמריקאי. עוד יוקרן במסגרת הפסטיבל סרט ההמשך "איילין: חייה ומותה של רוצחת סדרתית", שברומפילד ביים השנה ביחד עם ג'ואן צ'רצ'יל. במהלך השנים שחלפו מאז הסרט הקודם, שמר ברומפילד על קשר עם וורנוס, וב-2002 נענה לצו בית המשפט והופיע בדיון האחרון לפני ביצוע עונש המוות. מכאן הוא יוצא לסרטו החדש. מי שאוהב את האיילין וורנוס שלו מעט נוצצת והוליוודית יותר, ודאי יעדיף לחכות לסרט העלילתי "מונסטר", בו מגלמת אותה שרליז תרון, אבל זה כבר יקרה בהזדמנות אחרת.
Live Forever (2003)
סרטו התיעודי של ג'ון דאוור, המסכם את עלייתו ונפילתו של הבריט-פופ, לא מתמקד רק בקריירות המוזיקליות של בלר, אואזיס ופאלפ, אלא מכניס לתמונה את כל מי ששגשג בבריטניה באמצע שנות התשעים (ממאסיב אטאק ופורטיסהד ועד קייט מוס ודמיין הרסט), ואף מנסה לקשור את תופעת הבריט-פופ לעליית הניו-לייבור בראשות טוני בלייר. על אף הנושא המרתק, מדובר בסרט מקושקש, מבולגן כרונולוגית ושטחי למדי, שאינו עושה חסד אמיתי לא לתופעה התרבותית ולא לקשר שלה למומנט הפוליטי. מה שלא אומר, חלילה, שהוא לא סרט כיפי, מהנה וצבעוני, שיעורר גלי נוסטלגיה אצל כל מי שאי פעם רקד לצלילי Parklife בחדר, כשטי-שירט של היוניון-ג'ק לגופו.
"ימים ולילות בכלא ההודי" (2002)
כלא טיהאר בדלהי הוא בית המאסר הגדול ביותר בדרום מזרח אסיה. במשך כשנה תיעדו האחים יוגש וסוננדאן וואליה את הנעשה בין כתלי בית הכלא והתמקדו בכמה דמויות - ריימונד הלונדוני שנתפס עם 70 ק"ג הרואין וממתין לגזר דינו, לאקשמי שחיסלה את המאהבת של בעלה, ומשפחה שלמה שיושבת באותו כלא, כולל הבת הקטנה שמתגוררת איתם, על אף שאינה אסירה.
עלילתיים
"מאבדים שליטה" (2002)
כל מי שאהב את "כשהייתי בת 12" שהוקרן בפסטיבל בשנה שעברה, מוזמן לעוד סרט של דומיניק סאוואג', שכמו הסרט הקודם, גם הוא משתמש בקולנוע ריאליסטי (על פי מיטב המסורת הקן לואצ'ית) כדי להתבונן ברגישות בחיים הלא פשוטים של צעירים בריטים שנולדים לתוך מציאות סוציו-אקונומית שלא מספקת להם עתיד מבטיח.
"מרכבות האש" (1981) -
סרטו של יו הדסון על צמד אצנים המתכוננים לאולימפיידת 1924, שזכה בארבעה פרסי אוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר. כמובן שמה שהכי זכור מהסרט הוא הפסקול הכל כך אייטיזי של ונגליס.
וגם
רטרוספקטיבה למייקל קיין
עם כל הכבוד לסרטים החדשים המוקרנים בפסטיבל, בסופו של דבר נראה שהאירוע המשמח מכל הוא הרטרוספקטיבה הנאה (אם כי מאוד חלקית, כמובן) למייקל קיין, במסגרתה יוקרנו, בין היתר, פנינת הסיקסטיז "אלפי" על רודף השמלות השרמנטילי ביותר בהיסטוריה; "חנה ואחיותיה" של וודי אלן (שם מגלם קיין את הבעל של חנה שבוגד בה עם אחותה הצעירה); "הג'וב האיטלקי" (כל מי שראה את הגירסה החדשה מוזמן לצפות איך מרדף של שלושה מיני-מיינורים באמת צריך להיראות, מה גם שזה סרט שיכניס בכם את האנגלופיליות אפילו יותר מLive Forever); סרט הגנגסטרים הבריטי המעולה מתחילת הסבנטיז Get Carter, שאצלנו נושא את השם הלא משכנע "במעגל הנקמה" (אבל לאור העובדה שסילבסטר סטאלון עשה לפני כמה שנים רימייק לסרט הזה, עם קיין בתפקיד אורח, נסכם שנעשו נגד Get Carter פשעים חמורים יותר מאשר תרגום שמו לעברית); "האיש שרצה להיות מלך" של ג'ון יוסטון המנוח בו מייקל קיין ושון קונרי הם שני חיילים המוצבים בהודו בתקופה הקולוניאליסטית; וגם סרט חדש בכיכובו של קיין מ-2003 , קומדיה בשם "השחקנים".
תוכנית סרטים קצרים 1, תחת הכותרת "קשיי הסתגלות", מציעה סרטים קצרים המספרים את סיפוריהם של אנשי השוליים הבודדים והמנודים. תוכנית סרטים קצרים 2 - Teenage Kicks מציגה סרטים קצרים שעוסקים בחיי הנוער במאה ה-21 ומספקת מבט על בריטניה הצעירה. והתוכנית Shooting Rhymes and Cutting Versesכוללת קולנוע ושירה עכשוויים בעריכת המועצה הבריטית לתרבות, במסגרתה יוקרנו סרטים קצרים, סרטי אנימציה ברובם, שמנסים לתת פרשנות חזותית ואישית ליצירות של שירה מודרנית.
