הג'נדר של הפנדר

לשלוש הלהקות שיופיעו בערב "Grrrl Power!" אין קשר ישיר לתנועת ה-Riot Grrrl, אבל בלי שום קשר לאיכויות המוזיקליות של להקות ה- Riot Grrrlאו לרלוונטיות שלהן להלך הרוח המוזיקלי העכשווי, אין ספק שתנועת ה- Riot Grrrl היתה אבן דרך חשובה בהתפתחות הרוק הנשי וכמובן שימשה השראה ישירה לקיומו של הערב הזה (חוץ מזה שיש לה שם פיצוץ, שזה לא פחות חשוב). וגם אם במהלך הערב תשמעו יותר Le Tigre (הפרויקט העכשווי של קתלין האנה, הריוט גרררל האוריגינלית מלהקת ביקיני קיל) מאשר ביקיני קיל, כדאי שתדעו איפה הכל התחיל.

ה- Riot Grrrlצמחה בתחילת שנות התשעים בסצינת האינדי האמריקאית והולידה תת תרבות חדשה שהעומדות בראשה הן בנות. עוד לפני שנכנסים למאפיינים אחרים של אותה תת תרבות, צריך להבין עד כמה עצם היווסדותה היה רדיקלי וחדשני. בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה נולד הטינאייג'ר, כקבוצה צרכנית נפרדת עם רצונות עצמאים ודפוסי התנהגות ייחודיים, ויחד איתו נולדו גם תת תרבויות הנוער השונות (טדי בויז, מודז, רוקרז וכל אלה שבאו אחריהם). תת התרבויות האלה אמנם היוו אלטרנטיבה מתריסה כנגד עולם המבוגרים וגם כנגד תרבות הצעירים של הזרם המרכזי, אך בדבר אחד שיתפו כולן פעולה עם עולם המבוגרים הקונפורמיסטי: בכך שההגמוניה השלטת היתה גברית.

גם אם מקומן של הבנות והפונקציה שמילאו היתה שונה מקבוצה לקבוצה (באופן יחסי המודז, למשל, היו שוויוניים יותר מהרוקרז), השורה התחתונה היא זהה: במשך ארבעה עשורים לא היתה אף תרבות נוער שהבנים לא היו הדומיננטיים בה. למי שרוצה לעשות קצת שיעורי בית בנושא (הפעם, בהקשר של פאנק), שמתי לב שעל אחד המדפים בסלון מזל מונח עותק של ספרה של לוריין לה-בלנק, ""Pretty in Punk: Girls' Gender Resistance in a Boys' Subculture, שהוא בעצם טקסט אקדמי החוקר את מקומן של בנות בתת תרבות גברית (או יותר נכון, תת תרבות של בנים) כמו הפאנק, במסגרתו רואיינו 40 פאנקיסטיות אמריקאיות וקנדיות. נקודת המוצא ממנה יוצאת לה-בלנק בעבודת המחקר שלה היא ששאלות של ג'נדר הן בעייתיות עבור בנות פאנקיסטיות (ואינן בעייתיות כלל וכלל עבור בנים פאנקיסטים), כי עליהן למצוא דרך לשלב את הזהות הג'נדרית הנשית בתוך מערך הזהויות של תת תרבות שהנורמות שלה הן גבריות. לה-בלנק יוצאת לחקור כיצד בנות פאנקיסטיות מיישבות את הסתירה שלכאורה קיימת בין שתי מערכות של נורמות סותרות. גם אם תת תרבות אלטרנטיבית מאפשרת לבנות להשתחרר מנורמות נשיות הקיימות במיינסטרים, יישוב הסתירה הבסיסית הזאת אינו פשוט. על הרקע הזה קמה תנועת ה-Riot Grrrl.

שורשי התנועה טמונים באולימפיה, שחוץ מהיותה עיר הבירה של וושינגטון, באייטיז היא היתה בירת הפאנק של צפון-אמריקה. אוניברסיטת אברגרין הליברלית משכה אליה אמנים, פמיניסטיות, פאנקיסטים ומהפכנים צעירים, והעיר כולה היתה חממה ליצירתיות. במרכזה של הסצינה של אולימפיה בשנות השמונים עמד בחור בשם קלווין ג'ונסון, שהיה חבר בלהקת ביט הפנינג (חלוצת הלואו-פיי) והקים את הלייבל “K”. ג'ונסון שימש מעין גורו בסצינה האלטרנטיבית של אולימפיה, ואחת המקורבות אליו היתה טובי וייל (הבחורה שקורט קוביין היה מאוהב בה נואשות בתקופה שגר בעיר) מלהקת ביקיני קיל, אותה אפשר להגדיר כלהקת ה-Riot Grrrl הראשונה. ג'ונסון הטיף לאתיקת ה-DIY של הפאנק, ונגד כוכבות, יומרה ומקצועיות – מה שהיווה, ללא ספק, קרקע פוריה לצמיחת הגל המהפכני החדש. בתמיכתו של ג'ונסון, בנות קיבלו לגיטימציה להרים פתאום גיטרה, גם אם הן מעולם לא ניגנו על אחת לפני כן. ואיזו דרך טובה יותר יש להביע מחאה נגד ההגמוניה הגברית מאשר לעמוד על במה עם גיטרה ולצרוח?

בנוסף ללהקות האמריקאיות (ביקיני קיל, בראטמוביל, 7 Year Bitch וכו') היתה גם נציגה בריטית, בדמותה של להקת Huggy Bear. וכולן הושפעו משורה של נשים עצמאיות, חזקות ומגניבות שעשו ברוקנרול כבשלהן - גם אם הן פעלו בתוך מסגרות גבריות ולא בהכרח ליוו את פועלן המוזיקלי באידיאולוגיה מנומקת - ביניהן ג'ואן ג'ט, פאטי סמית, קים גורדון, קים דיל, וונדי או וויליאמס מהפלזמטיקס, כריסי היינד מהפריטנדרס, סוזי קוואטרו, סוזי סו מסוזי והבנשיז, פולי סטרין מאקס ריי ספקס ועוד אחרות.

Riot Grrrl זה בעצם פאנק פמיניסטי, שדוגל באקטיביזם פוליטי (בעיקר בנושאים שקשורים לג'נדר, כמובן) ובשחרור אישי. הרטוריקה של הריוט גרררלס, כטבען של תנועות מהפכניות, היתה רדיקלית ומיליטנטית והמוזיקה שלהן גם היא עשתה ככל שביכולתה כדי למנוע מצב של קרוסאובר לא צפוי לתוך המיינסטרים. מבחינה מוזיקלית, הרבה מלהקות הריוט גרררל (אם כי בהחלט לא כולן) עשו הארדקור פאנק או נויז רעשני חסר כל ייחוד ועניין מעבר לתכנים הפמיניסטיים, אבל זה לא משנה, כי מה שחשוב זה המסר והמורשת שהן השאירו אחריהן. שחרור האשה דרך רוקנרול.


* דנה קסלר תנגן הלילה (חמישי) בקוסמונאוט בתל אביב. במסיבה יופיעו להקות הבנות Las Michelles, ועדת קישוט ואקיטה