הגירוש

"הסופרנוס" מתגנבת אל הצופה ואז מתנפלת עליו. כך גיששה בתחמנות רגשית את דרכה אלינו לאורך ארבע עונות, גורמת לנו להאמין שאי הנאמנות של טוני לכרמלה הוא כורח מציאות בזוגיות הזאת וכי כרמלה, עם כל מורכבותה והטלטלה העזה שעברה השנה, תמשיך להשלים עם החיים לצדו של זנאי, שקרן ובוגד. במהלך מחוכם שובץ הסיפור על בית החוף "ווייטקאפס", כדי להסתיר מן העין את ההתפרצות הבלתי נמנעת. להזכירכם, רגע לפני שצלצל הטלפון בבית סופרנו - ועל הקו הפילגש הרוסיה אירנה, שתויה ומסגירת סוד – עוד צעדו הזוג סופרנו על חוף האוקיינוס האטלנטי, לאור שקיעה עמום, גורמים לצופה להאמין כי אין כמו טוני סופרנו לתפעל את כרמלה: קנה לה ענק איזמרגד ובית על החוף, והיא תבליג על הכל. עולם כמנהגו נוהג בבית הסופרנוס.

אבל לא באמת, מסתבר. סצינת הגירוש של טוני מביתו, לצד קריסתה של כרמלה – שהיתה, במיטב המסורת, משוחקת נפלא – הטרימה רמזים והתפתחויות שיהוו בוודאי את שלד העונה הבאה. הווידוי האמיץ של כרמלה בדבר אהבתה לפיוריו ("חיכיתי לו כל הלילה, וכשהוא דפק בבוקר על הדלת, הייתי מאושרת. אבל אז ירדת אתה, גורם לי להרגיש כמו חולה סופנית שהמחלה שלה חזרה") לא ייוותר ללא טיפול בעונה הבאה, יודעים כל צופיה הקבועים של "הסופרנוס". פיוריו, שנעלם כך סתם, ישוב בוודאי בעונה הבאה, ויביא את הנראטיב הזה לקתרזיס מדמם. כדרכה, "הסופרנוס" אינה מותירה קצוות לא קשורים וסיפורי עלילה לא ממוצים. כל פרט (היזכרו בדרך בה הביט קוראדו בבובי ובג'נאס מתגפפים – ודעו כי גם סצינה קצרצרה זו הונחה כתשתית עלילתית לעונה הבאה) הוא קצה חוט, שלעולם לא יושאר פרום בידי הצופה. כזו היא "הסופרנוס", רצף של לולאות עלילה שנעות סביב עצמן, מחוברות זו לזו ולבסוף מתהדקות לחבל משורג, שנכרך סביב צווארו של הצופה.

יפה עשה דייויד צ'ייס, יוצר "הסופרנוס", שסיים את העונה בפירוק התא המשפחתי של טוני וכרמלה. יפה, מכיוון שלאורך שתי העונות האחרונות הפכו יחסיו של טוני עם נשים לחולניים וקיצוניים. בעונה שעברה היתה זו מערכת היחסים עם גלוריה, סוכנת המכירות של "מרצדס", שגירדה את שכבות השפיות מעליו – כולל הדהוד נוגע ללב של דמותה בעונה הנוכחית – וגולת הכותרת של העונה הזאת: החיזור הנואש והמובס עם סווטלנה, המטפלת בעלת הרגל האחת, שהיוותה דמות מראה לפיוריו של כרמלה: שניהם טיפוסים שתקנים שמגלמים באישיותם את כל החסכים שחסרים טוני וכרמלה זה אצל זו. פיוריו, הרומנטיקן התמים, הגבר הנאמן, העדין והשתקן – השתחל לתוך החלל שהותיר טוני בלבה של כרמלה. ואילו סווטלנה, אותה העריץ טוני על היותה "סלף מייד וומן", כזאת שמצליחה לשמור על סקס-אפיל גם במציאות של נכות גופנית וגם לגרות את תשוקתו לנשים חזקות, בלתי מושגות. ואמנם, כשכרמלה שואלת את טוני, מבועתת, "מה יש בה שאין בי?", ובאותה נשימה מתוודה על כמיהתה לפיוריו, היא מציפה אל פני השטח את התהום האדירה שנפערה בין השניים לאורך ארבע העונות. תהום שהתנקזה לסצינת הגירוש והכניעה בפרק הסיום של אתמול.

שישה אחוזי צפייה בקירוב, בלבד, הצליחה להשיג "הסופרנוס" בתחנת הבית החדשה שלה: יום ראשון בערב, ערוץ 2. בהתחשב בכך שבמשכנה בכבלים הצליחה לעמוד על שלושה אחוזים בממוצע, מדובר בנתון מאכזב מאוד, קל וחומר כשמביאים בחשבון את שגשוגה של "סקס והעיר הגדולה", תוכנית הרכש המובילה של רשת. אפשר שהסיבה לכך נעוצה בתובענות הרגשית של "הסופרנוס", ובתחושה של צופיה האדוקים כי בניגוד לסדרות אחרות, אין דרך של ממש "להצטרף" אליה, כך סתם, באמצע אחת העונות. באחד הראיונות עמו סיפר דייויד צ'ייס כי הוא אינו כותב את הסדרה במונחים של "פרקים", אלא של עונות. לשיטתו, כל עונה היא פרק ארוך בעל אפיזודות מתמשכות, שנוצרו כך שיתאימו לפורמט הטלוויזיוני. ואם כך, סיום העונה הרביעית אתמול היה אמור להיות סיומו של פרק-על רביעי, בסאגה העשירה של "הסופרנוס".

אבל גם בסיפוק הזה לא זיכה צ'ייס את צופיו אתמול. פרק הסיום של אמש פתח הרבה יותר קוויי עלילה מאשר סיים, פיזר לידים הרבה יותר מאשר קשר קצוות. תמונת הסיום האנטי קליף האנגרית בעליל (העו"ד התחמן שהסתכסך עם טוני סוגר את חלון המרפסת ופורש לנסות ולהירדם ברעש הרקע של דין מרטין בלאס וגאס) מלמדת את הצופה כי בניגוד לסדרות טלוויזיה אחרות, "הסופרנוס" מתעלמת מכללי הז'אנר ופועלת בתוך מרחב פרטי שלה, מנותקת מכל התניות ומחוייבת רק לעצמה.