אוחצ'ופוביה

אתמול יצאה התוכנית "עובדה" לראיין את משתתפי תחרות גבר השנה של "הזמן הוורוד". בכתבה חינוכית הראתה לנו אילנה דיין שגם הומואים שמשתתפים בתחרות של הומואים הם יצורים ככל האדם הזקוקים לאהבה, לכן חשוב מאוד שמשפחתם תקבל אותם. דיין הקפידה לציין שבכתבה משתתפים רק אלה שהסכימו להתראיין, אלא שאיכשהו כל אלה שהסכימו להתראיין הם כל כך סטרייטים, שלאהוב ולקבל אותם זאת לא ממש בעיה גדולה. מילא הטלוויזיה, שהיא תמיד מגמתית בתפישת ההומואים שלה - הבעיה היא שההומו הסטרייט הולך והופך לדימוי הרצוי גם במקומות הבילוי של ההומואים עצמם. לאן נעלמו הקוקיצות במכנסיים הצמודים ובחולצות בטן שכואב להם הכוס? האם הומואים הפכו לאוחצ'ופובים והאוחצ'ות נאלצו להיכנס לארון?

במסיבת גבר השנה שנערכה בשבוע שעבר בדום, כשעלה לבמה אחד המשתתפים הקצת פחות גבריים בתחרות, רטנה לידי בחורה בחולצת פאייטים מכוערת שבאנו לבחור את גבר השנה ולא את אשת השנה. זו רק דוגמה לאווירה האנטי-אוחצ'ית ששוררת לאחרונה במקומותינו. גם המתחרים הבינו מהר מאוד שכדי לנצח עליהם להפגין גבריות מסוקסת ולדגמן עמידה של מדליק משואה ביום העצמאות. התחרות, שיכולה היתה להיות מיצג קאמפי משעשע, הפכה לשטאנץ של גבריות. אבל הבעיה היא לא עם השטאנציות - גם אוחצ'יות היא שטאנץ שניתן לראות בכל מטרופולין מערבי - הבעיה היא שכולם הפכו סטרייטים פתאום. כי אם כך, מדוע בחירת גבר השנה צריכה להיות מאורגנת על ידי עיתון של הומואים? למה בכלל צריך עיתון כזה? למה בכלל לצאת מהארון? מספיק להיזהר בנאום האנטי-הומואי של ג'ורג' בוש כדי להבין שאי אפשר עדיין לקנות את אשליית הפתיחות הזאת.

דווקא תחרות גבר השנה יכולה היתה לתת מקום למגוון תדמיות ולבטא תרבות רבת פנים, אם המתחרים היו מתעקשים על אותנטיות במקום לתת לקהל את מה שהם רוצה לקבל. איפה היינו היום אם יוצרים כמו מוריסי, ג'ימי סמרוויל או דנה אינטרנשיונל היו מתקפלים מול קהל אוחצ'ופוב? בזמן שההומואים הסטרייטים היו עסוקים בלהוכיח שהם כמו כולם, אלה הוכיחו שאפשר גם להיות אוחץ' וגם לזכות למקום של כבוד במיינסטרים. ולהזכירכם, היו אלה דווקא האוחצ'ות שבחוצפה ובאומץ הובילו את סטונוול ואיפשרו לנו להרים היום את הראש.

צודק מי שטוען שהאוחצ'ה מסמלת סטריאוטיפ תרבותי שמגחיך הומואים. צודקת גם התיאוריה הקווירית שטוענת שהאוחצ'ה היא חגיגה צבעונית של שונות ומוחצנות. למרות מגוון האפשרויות להשתעשע בדמות האוחצ'ה, בעיני המיינסטרים, ולכן גם בעיני הומואים רבים, נותרה האוחצ'ה בדימויה השלילי. והנה מי שטרח בערב שבת יעלים את האוחצ'ה מהמסיבה של יום שישי ומהפאבים המעוצבים בשאר השבוע. חצב מן, הזוכה בתחרות, ורוני קורטקוב, המרואיין המאוכזב של אילנה דיין, יוכלו אמנם להדליק ביום העצמאות משואה, כאות ומופת לברית ההומו-סטרייטית שנכרתה כשהומואים השכילו להתנהג כמו הגבר הישראלי הקלאסי, אבל לאלף אלפי עזאזלים - רק אני שמתי לב שבלי האוחצ'ה פחות כיף?