חברים, הדלת מימין

ביום שלישי (3 באפריל) מתחילה העונה החדשה של "חברים", וחבל מאוד, כי השידורים החוזרים היומיים של התקופה האחרונה דווקא הצליחו להזכיר לנו שפעם עוד היה בסדרה הזאת טיפה של חן קליל ובלתי מחייב, ולהשכיח כמעט לגמרי את זוועות סוף העונה שעברה. למי שלא זוכר, היו שם נרות, דמעות, ומוניקה וצ'נדלר התפלשו על הרצפה, ככל הנראה בגלל שיאפים חושבים שאקטים קיטשיים ודוחים כאלה יוסיפו איזשהו מימד של עומק לחיים הבורגניים הבלתי מספקים שלהם. אבל הם לא יתנו לנו לשכוח. הו לא.

הפרק הראשון בעונה החדשה מתחיל בדיוק איפה שהעונה הקודמת הפסיקה - בנקודה בה מצליחה מוניקה סוף סוף להגשים את החלום הגדול ביותר של כל אשה בורגנית ושמרנית: להתחתן. מצידה, שיהיה אפילו עם צ'נדלר. למרות שפה ושם מנסים לגרום לנו להאמין שמוניקה אוהבת את הצ'נדלר הזה - רק ככה יוצרים הגמוניה אפקטיבית - מבהירים הפרקים הראשונים של העונה החדשה מה באמת חשוב לה. בהתחלה מוניקה צועקת מהמרפסת שהיא מתחתנת - בלי להזכיר שמות. אחר כך היא מתייחסת למסיבת האירוסין שלה ושל הארוס הצ'אבי שלה כאל מסיבת היומולדת הפרטית שלה, והשיא מגיע כשהיא שולפת את "ספר החתונה" שלה, שזה מין קלסר שנשים מאורסות בסיטקומים שולפות לפני החתונה כדי להבהיר שיום החתונה הוא היום החשוב ביותר בחייהן, אחרת הן לא היו גוזרות פרסומות של אולמי חתונות ומדביקות אותן בקלסר לצד אופציות שונות של סידורי פרחים בזמן שטין-אייג'רים אמריקאים נורמליים היו מזייפים תעודות זהות או גונבים שישיות של באדווייזר מהמכולת או משהו.

אם כן, תחילת העונה מטפלת בגליק הגדול שנפל על מוניקה כשמישהו הסכים להתחתן איתה ובקנאה המתבקשת של רייצ'ל, שעוד לא מצאה פראייר (האמת? מצאה, אבל הוא ברח לה בסוף עם אחת משלנו), שזה טראומתי שבעתיים בגלל שהיא מעולם לא חשבה שהחברה השמנה שלה מהתיכון תתחתן לפניה. אפילו שזה עם צ'נדלר - למי אכפת? העיקר שתהיה חתונה ורבע עוף ובורקסים במילוי פטריות ודי.ג'יי שישים שרית חדד וריקי מרטין ואת השיר היפה ההוא של קרלוס סנטנה. ומה שהכי מדהים בכל העניין זה שבפרק השלישי של העונה רואים את צ'נדלר בלי חולצה, ועדיין אף אחד לא חושב שזה מוזר שישנן בחורות שלהתחתן זה דבר עד כדי כך קריטי עבורן שהן מוכנות להבליג על דבר כזה!