נדמה שבכל הנוגע לדו מימד, הצרפתים ידעו תמיד איך להמציא את הגיבורים שיבעטו חזק לביצים של האימפריה האמריקאית. פעם היו אלה אסטריקס ואובליקס שהצליחו להטיס את סופרמן והבלורית שלו ממדפי הקומיקס של ילדי צרפת; עכשיו אלה צ'מפיון, מדאם סוזה ושלישיית בלוויל, שאמנם לא הביאו אוסקר הביתה, אבל בהחלט גונבים נתח ניכר מההצגה המלוטשת של פיקסאר.
כמו אצל אסטריקס, גם במקרה של "שלישיית בלוויל" מדובר בסיפור על מאבקו של האזרח הקטן, הטוב והתמים, בכוחות הרשע הגדולים, המושחתים והטיפשים. צ'מפיון היתום גדל אצל סבתו, מדאם סוזה, והופך בבגרותו לאלוף רכיבה על אופניים שמגיע להשתתף בטור דה פראנס. חבורה של מאפיונרים בעלי גוף קופסתי חוטפת אותו, ומדאם סוזה, לצד כלבם השמן, יוצאים להציל אותו. הסבתא והכלב עוברים את כל האוקיינוס בסירת פדלים ומגיעים לבלוויל - מעין קריקטורה של אמריקה שכולם בה מנופחים מג'אנק פוד וטמטום, אפילו פסל החירות. בבלוויל הם פוגשים בשלישיית זמרות זקנות ומוטרפות שעוזרות להם להילחם במאפיה. בניו-אמריקה הזו (לעומת אירופה מלאת הפשטות שמופיעה בהתחלה) הכל אפרורי ונטול אמת, הכל בכאילו, והכל למען הכסף. טור דה פראנס הרומנטי הופך שם לתחרות הימורים מפלצתית, שמדוושים בה מול מסך של נוף מדומה.
ברור לחלוטין שכמו שאסטריקס לועג לכובש הרומאי, כך לועג סילביאן שומה (יוצר הסרט) לאימפריה האמריקאית: חבורת בלוויל נלחמת שם בגבורה במאפיה האימתנית והמצוידת בעזרת לא יותר מאשר כמה כובעים, מחבת ומפתח שוודי, בזמן ששומה, שמשרבט את כל אלה, נלחם במערכות המיחשוב המשוכללות והתקציבים האינסופיים של פיקסאר באמצעות לא יותר מאשר דמיון אינסופי ויצירתיות מטורפת.
אבל הסיפור קצת יותר מורכב. הרעים פה הם לא ממש אמריקאים, המאפיה בכלל צרפתית, שלישיית הזקנות בלוויל (ששמן כשם העיר הנוראה) בכלל נוהגות ללקק רגלי צפרדעים, כמנהג הפרנקואידים; ולמרות שמדובר באנימציה ידנית, אולד-סקולית ולואו-טקית במונחים של אופנת המצויירים האחרונה - עדיין מדובר בסרט שלא בדיוק נראה כאילו עשו אותו בשקל.
כך שהקסם של "שלישיית בלוויל" מתרחש הרבה מעבר למשוואה האנטי-קולוניאלית הזו שאפשר לכבול אותו בה. וזה מה שהופך אותו למופלא כל כך: השפה הציורית שלו כל כך אישית ומבריקה, כל כך לא דומה לשום דבר אחר, והיא יוצרת סרט כל כך דימויי וחווייתי, עם המון המצאות ציוריות גאוניות, עד שמיותר בכלל, ואולי אפילו מקלקל את הכיף, לדבר עליו ולהתקשקש איתו בניתוחים. פשוט לכו לראות.