אנשי הדממה

אמש הגיע לסיומו "האודישן הגדול". אמש נולד כוכב חדש בישראל. מישהו יודע מזה? למישהו אכפת? התוכנית התאמצה בכל כוחה להיות ה"כוכב נולד" של עולם הטלנובלות, אבל לא כל כך יצא לה. היו לה נתוני פתיחה מרשימים מאוד ומסע יחצון ממותג להחליא, מודעות פרסומת מסיביות בתחנות האוטובוסים, 19 אלף איש הגיעו למבחנים, מיכל ינאי התראיינה תחת כל עץ רענן, הוקם לה אתר אינטרנט ראוי. "האודישן הגדול" ניסתה, למרות שלא היתה ממש ריל-טי-וי אלא שעשועון חביב, להשתמש בכל חוקי הז'אנר שכבר הוכיחו את עצמם אינספור פעמים (אנשים צעירים, יפים ואנונימיים, מטרה נכספת, משחקי חסינות, שופטים, בחירת קהל, הדחה בסוף כל פרק), אבל משהו שם לא עבד.

אולי זה בגלל שלא ידעה לבנות רגעי מתח ראויים, אולי היה זה השיבוץ מול "24", אולי בגלל שקמו לה מתחרות טובות יותר ("האקדמיה לצחוק", למשל), אולי זה בגלל שתיאטרון לא ממש מצטלם טוב ולא נחשב עממי מספיק, ואולי זה כי אף אחד מהמשתתפים - בואו נודה על האמת - לא היה מספיק מעניין. בכל מקרה, הבאז לא התבאז, ההייפ לא התהייפ, אף אחד לא התמכר אליה, איש לא דיבר עליה, והיא זכתה לביקורות בלתי מחמיאות, שהתייחסו ברובן לדמותה האנמית של ינאי, שאף זכתה לפרודיה מוצלחת למדי ב"ארץ נהדרת". קשה להאמין שאופיר נהרי, שזכה אתמול להשתתף בתפקידון בטלנובלה "מיכאלה" (שהיא תוכנית הטלוויזיה הראשונה שזכתה לחשיפת יתר עוד לפני שהוצג ממנה ולו פריים אחד), יהפוך, בעקבות התוכנית הזו, לנינט הבא.

לתוכנית האחרונה, ששודרה בשידור חי, הגיעו שלושת המתחרים הסופיים לאחר שנופו מתוך 24 מועמדים אחרים שקיוו לקצר תהליכים בדרך לתהילה. כיאה לפרסומת מהלכת הגיעו כולם לבושים בשחור ואדום, צבעי הדגל החדש של המותג המארח. לצוות השופטים הקבוע - שכלל את אלון אופיר בתפקיד השופט הרע, חנה אזולאי הספרי ואיציק ויינגרטן - הצטרפו, לרגל הספיישל, ארבעה שכבר זכו בתפקיד בטלנובלה המדוברת: חני נחמיאס, אפרת כהן, ניר לוי ונתי רביץ, שאף פלייבקו את שיר הנושא הכה קליט. צדי צרפתי חיכה למועמדים מאחורי הקלעים בתפקיד הבמאי המעודד, המשפחות צפו על המתרחש בגזוזטרה, ועל כולם פיקחה מיכל בחליפה לבנה, גלוס ורדרד ועגיל עגול גדול אחד.

בתום פרק בלתי מותח בעליל גבר אופיר נהרי על גלית עסיס ועל אור מאור יפה העיניים. בקטעי וידאו מצולמים-מראש למדנו להכיר פכים מחייו האישיים של הזוכה. מיכל ינאי טענה כי חייו של אופיר דומים למיוזיקל רומנטי ושרמנטי. הוא צולם מנגן ושר עם חבר, מקדיש שיר לחברתו שאחר כך צעדה עמו בים בזמן שקיעה, עת הוא משרטט לה על החול "איי לאב יו" רומנטי הנמחק במהירות על ידי גלי הים (עדיין עושים את זה, או שמא היתה זו קריצה טלנובלית?). קטעי הווידאו רק הותירו אותי עם טעם של עוד. כדי להכיר אותו טוב יותר, נכנסתי לכרטיסו האישי באתר התוכנית. גיליתי שאופיר נולד בשנת 1981, שהוא הופיע בעברו כסולן בהרכב ווקאלי, שהוא מחליק על רולרבליידס, מעריץ את דרור קרן, שטום הנקס הוא הדמות שהכי השפיעה עליו, ושאם לא היה גר בישראל - היה רוצה לגור בישראל. ציוני אמיתי. אחכה להופעתו בתוכנית בקוצר רוח.