Beans Now Soon Someday (EP), Tomorrow Right Now
Beans היה אחד האנשים מאחורי Anti Pop Consurtiom, הרכב שאמנם צבר כבוד והערכה מצד רבים, אבל יחד עם זאת גם חשדנות מסוימת. אנטיפופ היו הרכב פוטוריסטי, חזק וקר, שהתאפיין בסאונד של הרכב היפ-הופ ניו יורקי שמוציא אלבומים ב-WARP. קונסורציום, ששמם מותיר בפה טעם של מונוסודיום גלוטומט, התפרקו לפני שנה ומשהו, ו-Beans, המוח והקרחת, התחיל לעבוד סוליקו.
האלבום הראשון שהוציא, "Tomorrow Right Now", נשק לאלקטרו-קלאש מהצד של הביט ופזל לכיוון ההיפ-הופ החדיש מהצד של הכלה. "Tomorrow יצא לפני חצי שנה, והוא אלבום מוזר שממשיך להישמע מוזר גם עכשיו, בשמיעה עשירית. למרות שיש מקום למוזרות בעולם, האיכויות של בינז חורגות מהמוזר. בדיוק כשחשבת שבינז הוא הכלב האפגני שכולם מסתכלים עליו במעלית, נופל עליך קטע כמו "Rose Plum" והרגליים שלך מתחילות לרעוד בעוד האלקטרוניקה כותשת לך את המוח. פתאום מסתבר שבינז הוא הבולדוג הצרפתי שתמיד רצית להסתובב איתו בעיר גוף שרירי ולסת ננעלת.
לא מזמן בינז הוציא EP באותו גוון,"Now Soon Someday", שבו הוא פישט את הסאונד שלו כמעט עד מחוזות הביט ה&#
Kanye West College Dropout
"Through the fire" הוא שיר יפה ושקט של צ'אקה קאן. כשקנייה ווסט עבר תאונת דרכים קשה וריסק לעצמו את הפרצוף, השיר הזה התנגן לו בראש. בזמן ההחלמה, עם תפרים בלסת המפוצפצת, קנייה הקליט את "Through the wire". המנון התאונות הזה הוא הסינגל של התקופה: הדגימה המקורית של של צ'אקה הואצה, ביטים, כלי הקשה ומחיאות כפיים הצטרפו כתוסף מזון, והלוע המרוטש של ווסט מוסיף את הזווית. תאמינו להייפ, אל תאמינו למקלקלי המסיבות.
זה כמה שנים שקנייה ווסט רוקח להיטים לרבים וטובים, ביניהם ג'יי-זי ולודאקריס. ווסט הוא מניית הפקה גאונית ותיקה בקרב יודעי דבר, אבל שאר העולם לא ממש מישש אותו. אחרי הרבה עיכובים, ביניהם תאונת הדרכים שהפכה כבר לחלק בלתי נפרד מהאתוס של ווסט, החליט להוציא אלבום משלו ועשה טוב לכולם. "College Dropout" יצא ברוק-א-פלה, הלייבל של ג'יי-זי, וכמובן שהג'יי מופיע באחד השירים. אין בזאת לרמז, כמובן, שווסט הוא איזה באטלר מהקרו של זי. ווסט הוא מפיק בחסד עליון, שנותן לסמפולים שלו פול קרדיט ומעיף אותם לדרגת מנטרות מנטליות. מפיק-על אמרנ&#
אל תפספס
RZA Presents Northstar
נורתסטאר הם Christ Bearer ו-Meko, צמד מקליפורניה שהוציא אלבום ראשון בעזרתו ובהפקתו האדיבה של RZA, שהניח עליו יד די אקלקטית. למרבה האושר אף חונך את האלבום החביב הזה תנין ההאוס הגדול ארמנד ואן הלדן בבלדה קורעת, חיובית ומעודנת שנקראת "Luv Allah". נורתסטאר מדברים בעיקר על דברים כיפיים, כמו על עצמם - "לא הרבה אוהבים אותנו, המון שונאים אותנו, כולם עושים לנו כבוד", על החיים בלונג ביץ', על בחורות ועל בחורים שניסו לשחק אותה והתרסקו. מעל הכל מרחפת רוח וו-טאנג. הצמד והמפיק עבדו על האלבום שש שנים, ובשמיעה ראשונה הוא נשמע חביב ופשוט למדי, אבל הגדולה של RZA היא בסאונד שנשמע מובן מאליו אבל איכשהו יוצא שרוצים להגביר ווליום ולשמוע את הביטים יותר חזק. החשק להגביר משתלם ככל שמתקדם האלבום, וכשתגיעו לשיר האהבה באלבום, "Destiny", תודו לעצמכם שהשקעתם במערכת שלכם, הבסים ייכנסו לכם למוח והכל יסתדר. אלבום פשוט למדי, ראוותני במידה, עם קטעי הקישור הכי מצחיקים שנשמעו לאחרונה.