וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה לא נגמר עד שמיקי בוגנים שר

23.3.2004 / 11:09

טלי שמיר לא מבינה למה היו חייבים לחסל את שייח יאסין דווקא ביום של טקס מלכת היופי

למר שרון וידידיו האוחזים בנשק שלום רב,

כמה שניסיתי לחשוב על זה לא הצלחתי להבין למה. במוחי הקט לא הצלחתי כלל לדמיין מהו בדיוק אותו מנוע שהניע אתכם להתנקש אתמול בחייו של השייח הזה, אחמד. אדון שרון, אתה, אולי יותר מכל אדם אחר, צריך לדעת שלכל אומה יש הסמלים שלה, המקומות הקדושים, הקמאיים, אלה שבהם פשוט אסור לפגוע, לא משנה מה ומו. נכון, לצופה מהצד הסמלים והריטואלים שנלווים אליהם עשויים אולי להיראות פרימיטיביים, טיפשיים ואכזריים, אבל הם בכל זאת אלא שמהדקים את שפיותם של הסובבים ומונעים מבעדם להתנפץ לכל עבר.

אני בטוחה שתכננתם את המבצע הזה בקפידה, אבל עם כל הכבוד לחישובים האסטרטגיים המלומדים שלכם, לעניות דעתי הצנועה כל הרעיון של התנקשות בחייה של אישיות פלסטינית בכירה דווקא ביום שבו מתרחש טקס בחירת מלכת היופי של ישראל הוא רעיון לחלוטין גרוע. אמנם בכל הנוגע להתרחשות הפנים טלוויזיונית העניינים עברו חלק וכרגיל: יעל בר זהר הנחתה וקראה קטעי קישור חסרי תוכן בקורטוב של ציניות נונשלנטית חיננית והחזירה לעצמה את הכבוד (שאבד לה כשנשלחה על תקן כוכבנית סוג ז' לטקס האוסקר); המועמדות סיפרו שהן בערך בנות 18, אוהבות לרקוד, לצחוק, לעזור לזולת, את הארץ ובעיקר לאפר, לבשו בגדי ים, שמלות ערב, בגדים מדליקים של צעירות ולסיום גם שמלות כלה, ושתיים מהן התגלצ'ו קצת על העקבים הגבוהים. אפילו הנפילה של שרונה פיק על התחת לא ביאסה אלא יצרה את הרגע המרגש של הערב. אבל לי, הצופה הקטנה בבית, היה קצת קשה ליהנות מכל זה. כל הזמן רק טרטר לי בראש: יא מכוערת! למה לא נרשמת לתחרות? לא בגלל שזה בשבילי כל החיוכים והדיאטות האלה, אלא בגלל שככה לפחות היה לי סיכוי לזכות במכונית במקום להמשיך לרעוד מפחד באוטובוסים צפופים בימים של כוננות גבוהה.

מה עוד אתם מתכננים לנו? הכרזת מלחמה ביום של האירוויזיון? טנק לכל מתנחל ביום של הדרבי? כמה אדישים לחיי אדם כבר אפשר להיות? אנחנו כאן למטה זקוקים בהחלט לאירועים הקטנים והטיפשיים הללו, שאין להם כל משמעות ולכן מתנקזות אליהם כל המשמעויות שבעולם. אי של נורמליות מנותקת ואופטימית אפשר אולי לקרוא לזה, או כפי שהגדיר זאת אחד ממעניקי הפרסים בטקס: "כמה יופי יכול להיות בערב אחד קט במדינה שלנו".

כמה נעים היה אם התותחים היו שותקים ברגע כזה ומניחים לנו להישען לאחור בנחת ולהתפלפל בסוגיות כגון: האם 17 יותר יפה מ-15? האם הטקס הזה איננו למעשה שוק בשר שוביניסטי ודכאני? האם זו שנבחרה ל"נערת יופי עשרה" לא היתה היפה מכולן אך לא זכתה מסיבות אפלייתיות? האם המלכה הנכנסת גל גדות נבחרה לא מעט בגלל יכולת הריקוד שלה, האם אין בכל זאת כדי לסמן מגמה חדשה בתפקידה של מלכת היופי של ישראל וכו' וכו'.

לא! סדר היום הציבורי שאתם מכתיבים הופך כל תענוג שכזה לחסר משמעות. הפוליטי מחלחל אל כל פיסה שמחה ומשתק אותנו מכל וכל .כל שניתן הוא להמשיך ולרעוד בהתקהלויות של יותר משלושה אנשים, לייחל לימים שפויים יותר ולקרוא יחד איתכם בגרון ניחר: השייח מת, תחי המלכה החדשה!

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully