בדרכי הביתה מהעבודה, נסיעה בין עירונית תמימה למראה, רציתי להרגיע את שותפי לנסיעה שהיה לחוץ משהו והצעתי לו שנספור להנאתנו עופר שכטרים. בנסיעה שארכה חצי שעה נספרו 48 עופר שכטרים. פרסומת חדשה לג'ינס, קמפיין דנדש לחברה סלולרית וכמה פוסטרים מהקמפיין הקודם לאותה חברה. הוא הופיע על תחנות האוטובוסים, על הגשרים, בשלטי החוצות הקבועים והמתחלפים, על קיר של מרכז מסחרי. אם בטלוויזיה יש ביכולתי לזפזפ אותו (תיאוריה חדשה טוענת כי בכל רגע נתון מופיע שכטר באחד הערוצים שלכם), כאן כבר מילאו העופר שכטרים את שדה ראייתי, מוחי ותודעתי.
בדרך, בין עופר שכטר אחד למשנהו, הרהרתי רבות. תמהתי אם הריבועים בבטנו הם פרי עבודה בחדר הכושר או מרוטשים הם, האם השערות שלגופו נעלמו בצורה שעוותית או דיגיטלית, כמה כסף יצא לו לקבל פר שעת עבודה (ברוטו ונטו), מדוע לא רואים את הג'ינס בפרסומת לג'ינס, מה חושב לעצמו שכטר כאשר הוא עושה את אותה הדרך כשפניו מציצות עליו מכל פינה, מה ההבדל בין שכטר למשקה המוגז ולשוקולד שהתחרו איתו על מרחב המחיה שלי, מתי תגיע הפרסומת לג'ינס בכיכובו לפרסומות בטלוויזיה שלי, מדוע לא מופיע שכטר כעת באף טלנובלה, האם בקרוב תיערך בסינמטקים תחרות סרטים שהופקו במצלמות של הסלולרי שמפרסם שכטר, ומדוע לא התעורר עוד איזה אדבאסטר נמרץ והשחית בצורה יצירתית את הפרסומות. את הנסיעה באוטובוס עברתי לצערי בשלום. כעת חושש אני לצאת שוב החוצה רק מהפחד ששכטר יתקוף אותי שוב.
על דמותו של שכטר כבר דובר ונכתב רבות. הוא אליל נוער המייצג ישראליות צעירה חדשה, הוא תוצר של תרבות כוכבי האינסטנט, הוא לא רציני בקשר לכלום ופיו מפיק גסויות שמטרידות את שנתם של המפקחים על ערוץ עשר. דא. אין לי כלום נגד שכטר ודימויו הבלונדיני, נהנה אני מאופיו הנהנתני ומגישת "אני לא שם זין על כלום, רוצים לראות אותו?" שיצר לעצמו. אבל האובר אקספוז'ר המטורף שבו הוא לוקח כעת חלק פוגע בי בצורה הישירה ביותר. אם תמשיך מגמת העלייה במניותיו אאלץ לשקול התנקשות.
