שוף על הבוף

בוקר אחד קמים צמד הסטלנים המבסוטים ג'סי (אשטון קאצ'ר שמשחק את מייקל קלסו היפיוף הטיפש ב"מופע שנות השבעים") וצ'סטר (שון וויליאם סקוט מ"אמריקן פאי" ו"רוד טריפ" שעתיד להשתתף גם בסרט של ג'יי וסיילנט בוב, צמד הסטונרים האולטימטיבי מבית היוצר של קווין סמית) ומגלים שנעלם להם האוטו, ושאין להם מושג איך למצוא אותו כי הם היו כל כך מסטולים בליל אמש שהם לא זוכרים מה קרה.

אך אין מה לדאוג - למרות כל הקשיים, ההרפתקאות והסכנות שנקרות בדרכם בדרך לשחזור הלילה האבוד, המסע לחיפוש האוטו הוא רגוע ונינוח כמו שרק מסע של סטלנים יכול להיות. אפילו כשהם נוחתים באמצע חוות היענים באילת ונופלים קורבן ליען אלים במיוחד, לא נמחק להם חיוך הסבבה מהפרצוף. בעצם אולי זה בגלל שג'סי זיהה את היען בתור לאמה, דבר שבחיים לא היה קורה לצ'סטר, כי אם יש דבר אחד שסלאקרים טובים יודעים, זה מה שהם למדו משעות של בהיית מאנצ'יז בדיסקברי צ'אנל.

"אחי, איפה האוטו שלי?" הוא שילוב בין קומדיית נעורים בלי יותר מדי נשיקות לקומדיה מטורפת בלי יותר מדי שפיך. במקום זה החליט הבמאי לדחוף לסרט שלו את כל הדברים שהם מגניבים בעיניו ללא כל סדר נראה לעין: בחורות עם ציצים גדולים, פיצה, גראס, מדע בדיוני, חשפניות שרוקדות ברייקדאנס, ספייס-גיקס ששומעים אלקטרו, כוסיות קשוחות מהחלל, צמד הומואים נורדיים שאחד מהם נראה כמו ההוא מברוס, מחווה קטנה לראן די.אם.סי ולקליפי אולד-סקול היפ הופ, עוד מחווה קטנה לבי-מוביז מהפיפטיז, שילוב של ביטויים מ"סאות פארק" ומ"ביוויס ובאטהד", איזו קוביה הונגרית גזעית והופעת אורח של פביו.

בנוסף לכל זה יש בסרט גם ערכים יפים של חברות, שבמקרה של ג'סי וצ'סטר נעים לעתים על גבול ההומו-ארוטי, שאולי זה הכיוון שהם באמת צריכים לפנות אליו אחרי שהם ישימו לב שהחברות התאומות שלהם בכלל לא דומות, ושזה ממש לא הגיוני לצאת עם בחורות שנה שלמה מבלי לממש קצת אהבה, אם אתם מבינים למה שאני מתכוונת. אבל היות והטיפשות, המסטוליות והשמחה הולכות יד ביד, שום דבר לא מפריע לג'סי וצ'סטר, כמו שלי לא מפריע שלמדתי מהסרט כמה ביטויי סלנג חדשים שאוכל להרשים בהם את החנונים שבין חברי, אבל שמהעלילה לא הבנתי כלום. אני גם לא זוכרת איך הם מצאו את האוטו בסוף. חפיף אחי, שוף על הבוף.